דחיית בקשת ערעור בטענת פסלות שופט

           זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה ב' גילאור והשופטים א' רזי וי' עמית), לפיו התקבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף) ונקבע כי התיק יוחזר לדיון בפני בית משפט השלום.

1.             המשיבים הגישו תביעה בגין רשלנות מקצועית נגד המבקשת, עורכת דין במקצועה. בית משפט השלום דחה את התביעה מן הטעם שהמשיבים לא מילאו אחר החלטות וצווים בהם חויבו בהמצאת מסמכים ובמתן תשובות לשאלון. המשיבים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי ובמסגרת הערעור ביקשו כי התיק יוחזר לערכאה הדיונית אך יידון שם בפני שופט אחר מזה שדן בו בתחילה. ערעורם של המשיבים התקבל. בית המשפט הורה על החזרת התיק אל בית משפט השלום, תוך ציון כי בהתחשב בטענות הצדדים יתנהל המשך הדיון בתיק בפני שופט אחר.

2.             עניינה של בקשת רשות הערעור שבפניי הינו הוראת בית המשפט קמא כי התיק יידון בפני שופט אחר בבית משפט השלום. לטענת המבקשת, הוראה זו ניתנה בחוסר סמכות, שכן דיון בטענה לפסלות שופט צריך להתבצע במסגרת הליך של בקשה לפסלות שופט, כפי שנקבע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק). עוד טוענת המבקשת כי בנסיבות העניין כלל לא הייתה הצדקה להעביר את התיק אל שופט אחר, שכן בהחלטתה של השופטת, במסגרתה הפעילה היא את סמכותה על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא התגלה כל חשש למשוא פנים. לעניין זה, מדגישה המבקשת כי טרם נשמעו ראיות בתיק וכי לא קיים כל חשש כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" באופן המצדיק את פסלות השופטת שדנה בתיק.

3.             לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה. בניגוד לטענת המבקשת, בית המשפט קמא לא פעל בחוסר סמכות כאשר הורה, כחלק מפסק דינו בערעור, על העברת הדיון בתיק לשופט אחר. לעניין זה, יש להבחין בין הליך פסלות שופט, אשר מוסדר בסעיף 77א לחוק, לבין סמכותו של בית משפט בשבתו כערכאת ערעור על פסק דין. על-פי הליך הפסלות הקבוע בחוק, על צד הטוען לפסלות שופט להגיש בקשה לאותו שופט, תוך שניתנת לו זכות ערעור על ההחלטה בפני נשיאת בית משפט העליון או בפני מותב של שופטי בית המשפט העליון או שופט אחד אשר הוסמך לכך. לעומת זאת, לאחר שניתן פסק דין, הדרך הראויה להעלאת השגות בדבר חשש למשוא פנים של השופט אשר ישב בדין היא במסגרת ערעור על פסק הדין ולא על-ידי הגשת בקשת פסלות (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 75-73 (2006, להלן: מרזל). ראו גם: ע"א 4602/07 ממשין-חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 16.7.2007)). במסגרת דיון בערעור כאמור, רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין ועל החזרת התיק לערכאה הדיונית, לשמיעה בפני אותו שופט או בפני שופט אחר (מרזל, בעמ' 74). ואכן, לא פעם הורתה ערכאת הערעור על החזרת תיק לערכאה הדיונית, תוך ציון כי התיק יידון בפני שופט אחר (ראו למשל: רע"א 4298/98 כץ נ' פישמן (לא פורסמה, 26.11.1998); בש"פ 128/98 עניסי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 15.1.1998); ע"פ 4006/93 נוריאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.3.1994, פסקה 4 לפסק דינו של השופט בך)). כמו כן, היות והחלטת הערכאה השיפוטית בערעור כאמור אינה שואבת את כוחה מדיני הפסלות הרגילים הרי, שבניגוד לטענת המבקשת, שיקול דעתה אינו מוגבל לעילות הפסלות הקבועות בחוק (מרזל, בעמ' 358-357).

עם זאת, יש לציין כי הכלל הנוהג בפסיקתנו הינו כי לאחר שהוחזר תיק לדיון בערכאה ראשונה, יידון בו, בהעדר הוראה אחרת, השופט אשר נתן את פסק הדין (ראו למשל: רע"א 25/88 מזר נ' קובליו (לא פורסמה, 10.2.1988)). יסודו של כלל זה בהנחה כי השופט הינו מקצועי ובעל יכולת לדון בתיק על אף שהחלטתו נהפכה על-ידי ערכאת הערעור (מרזל, בעמ' 358). על כן, החלטה על העברת התיק לדיון בפני שופט אחר הינה חריג, אשר מן הראוי לעשות בו שימוש במקרים נדירים. בענייננו, לא מצאתי כי בשיקול דעתו של בית המשפט קמא, אשר פעל כאמור במסגרת סמכותו, נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטתו. עם זאת, לאור האמור לעיל וברוח הוראת סעיף 77א(ג) לחוק, אציין כי מוטב היה לו בית המשפט קמא היה מנמק ביתר פירוט את החלטתו בדבר העברת התיק לדיון בפני שופט אחר.

4.             אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, א' בכסלו תשס"ח (11.11.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: