דחיית בקשת נאשם לביטול כתב אישום מחמת אי קיום הזכות לשימוע

א.        הבקשה שבפניי

1.        בפניי בקשת ההגנה להורות על ביטולו של כתב האישום אשר הוגש נגד נאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם"), מחמת אי קיום חובת השימוע לנאשם, בהיותו חשוד, זאת עובר להגשת כתב האישום נגדו בעבירה מסוג פשע, כאמור בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

ב.         כתב האישום המתוקן

2.        כתב האישום המתוקן בתיק זה מייחס לנאשם ביצוע עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין ועבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.        בכתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

           ביום 12.12.07 שעה 23.30 או בסמוך לכך, בטמרה איים הנאשם על עבדאללה חגאזי (להלן: "המתלונן") בפגיעה שלא כדין בגופו, באופן שהגיע לחצר ביתו של המתלונן, שלף נשק מחגורת מותניו, החזיקו בשתי ידיו וכוונו לעבר המתלונן ורעייתו, אימון חגאזי (להלן: "המתלוננת"), שעמדו באותה עת בחלון ביתם בקומה השנייה, כל זאת, במטרה להפחידם או להקניטם.

           בהמשך לאמור לעיל, בשעה 00.00 בחצות, לערך, בבית המתלוננת בטמרה, פגע הנאשם במזיד ברכבם של המתלוננים, רכב מסוג הונדה, באופן שיצא מן הרכב, כשהוא אוחז בידו חפץ שחור, דמוי צינור גס וחד והכה באמצעותו בחלון הקדמי של הרכב, שבר אותו ולאחר מכן הכה גם בחלון האחורי שמאלי של הרכב ושברו.

           כמו כן, באותו מעמד, הזיק הנאשם במזיד ושלא כדין לנכסם של המתלוננים באופן שהמשיך מכיוון הרכב בחצר לכיוון ביתם של המתלוננים וניפץ את הזכוכיות שעיטרו את דלת ביתם.

ג.         נימוקי הבקשה שבפניי

4.        בבקשה שבפניי נטען, כי משלא ערכה המאשימה לנאשם שימוע עובר להגשת כתב האישום, הרי שיש להורות על ביטול כתב האישום כנגדו. הסניגור הוסיף וטען בבקשה כי, אף אם תטען המאשימה כי קיימה את חובת היידוע על פי סעיף 60א לחסד"פ, הרי שהנאשם הינו דובר ערבית ואינו קורא את השפה העברית, ועל כן אף משלוח הודעה לכאורה על ידי המאשימה לנאשם המיידעת אותו בדבר כוונתה להגיש כתב אישום נגדו אין בה כדי לרפא את הפגם בדבר אי קיום שימוע לנאשם עובר להגשת כתב האישום נגדו.