דחיית בקשת התביעה להורות על מעצרו עד תום ההליכים של מואשם בעבירות החזקת סם

כתב האישום שהוגש או יוגש בימים אלה (הדיון בבקשה התקיים בהסכמת הצדדים כאילו הוגש כתב האישום) מייחס למשיב עבירות שעניינן החזקה של כ-5.1 גר' סם מסוכן מסוג קנאביס, יחד עם שניים אחרים, אחזקת כלי לעישון הסם ועבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים.

בחיפוש פתע שנערך על-ידי משטרת ישראל ברכב שהיה נהוג על-ידי חברו של המשיב, ואשר בו נסעו שלושה חברים והמשיב בכלל זה למסיבה, נמצאה הכמות הנ"ל של סם, יחד עם כלי לעישון הסם ("באנג") עם שרידי סם עליו. המשיב, כמו גם חברו לנסיעה, טור' אביזמיל הכחישו כל קשר לסם או להחזקתו ואילו חברם השלישי, האזרח עידן ביטון, אישר לחוקריו כי שלושתם קנו את הסם באזור תל-אביב אך טרם הספיקו להשתמש בו.

על בסיס "הודאה" זו של ביטון ועל סמך הראיות האוביקטיביות שנמצאו ברכב, יוחסו, כאמור, למשיב העבירות הנ"ל. ניסיונה של התביעה לעבות את הראיות כנגד המשיב נכשל משום סירובו למסור דגימת שתן על מנת שתאמת או תשלול את החשדות לפיהם הוא השתמש בסם קודם לעריכת החיפוש ברכב. סירוב זה, בו הודה המשיב, הביא את התביעה לייחס לו עבירה לפי סעיפים 127 ו-250 לחש"ץ.

טוענת התביעה בערעורה כי נסיבות המקרה מצביעות על כישלון רב פעמי, או ליתר דיוק דו-פעמי של המשיב, שכן בשלב זה מיוחסים לו חשדות של החזקת סם וסירוב למסור דגימת שתן. משכך, ועל פי הפסיקה יש לקבל את הערעור ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים במעצר-פתוח. בא-כוח המשיב כופר בטענה זו וטוען כי הסירוב להיבדק ועבירת החזקת הסם המיוחסת לו הם לכל היותר, אף אם יורשע המשיב בעבירת ההחזקה, כישלון חד-פעמי שכן מדובר באותו אירוע.

עיינתי בהחלטתו של בית הדין קמא ונתתי דעתי בטיעוני באי-כוח הצדדים, והגעתי למסקנה כי דין הערעור לדחייה.

מקובלת עליי קביעת בית הדין כי בנסיבותיו של מקרה זה יש לראות את התנהגות המשיב, אף אם יורשע בכל העבירות שיוחסו לו, ככישלון חד-פעמי, בין אם מדובר בכישלון "מורחב" כפי שכינה אותו בית הדין ובין אם מדובר ב"סתם" כישלון חד-פעמי.

אף אם אניח כי הנסיבות והחומר הראייתי הלכאורי שהוצג על ידי התביעה יביא להרשעת המשיב בעבירה של החזקת סם מסוכן והחזקת כלי לעישונו, בנוסף להרשעתו בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי הסם (עבירה בה הוא הודה למעשה), עדיין אין מקום "להפריד" בין שתי קבוצות עבירות אלה באופן שניתן יהיה לכנות את התנהגותו של המשיב בפרשה זו ככישלון רב-פעמי או דו-פעמי.

סירובו של המשיב לתת דגימת שתן מצביע, לכאורה לפחות, על דבר-מה שהמשיב מבקש להסתיר מפני חוקריו, קרי על חשש שיתגלו בגופו שרידי סם שהוא עישן סמוך לפני תפיסת הסם. משכך, יש לראות התנהגות זו, לדעתי, בחומרה רבה יותר מעצם הימצאות הסם ברכב בו נסע המשיב עם שניים אחרים, על אף שמדובר בעבירה "קלה יותר" מעבירת החזקת הסם, מבחינת הענישה לפחות. כך משום שהתנהגות מעין זו משבשת ו/או מסכלת ניסיונותיה של התביעה הצבאית להילחם בנגע השימוש בסמים במסגרת הצבא.

על אף זאת, אין לנתק כאמור את שתי ה"פרשיות" ואין לראות בהן, אלא כישלון חד-פעמי של המשיב. הרי לו לא היו מתגלים הסמים ברכב בו נסע, לא היה הוא, מן הסתם, נמנע, לכאורה לפחות, מלתת בדיקת שתן לבקשת חוקריו. העובדה שסירב לתת את הבדיקה קשורה קשר ישיר לעבירה שזה עתה נתפס בביצועה. אם אכן יורשע בביצועה, הן מבחינת השתלשלות העניינים והן מבחינה מהותית לאמור, "הא בהא תליה".

משאלה פני הדברים, יש לראות את התנהגות המשיב ככישלון חד-פעמי. משכך ושלא הצביעה התביעה על עבר פלילי כלשהו של המשיב בתחום עבירות הסמים, אין מקום להורות על מעצר עד תום ההליכים, אפילו במעצר-פתוח מדובר.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום, ‏כ"ה אדר תשס"ז, ‏15 מרץ 2007, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

אל"ם  נ. ישעיה,         שופט

חתימת המגיה: _________________                  העתק           נאמן           למקור

                                                                        רס"ן     נילי שרעבי - בלומנטל

תאריך: ______________________                    ק.                בית                הדין