דחיית בקשת אב לבצוע בדיקה גנטית לבירור אבהותו לקטינה בגין הנזק הנפשי שיכול להגרם לה

האם יש להיענות לבקשת התובע וליתן צו לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהותו ביחס לקטינה הרשומה תחת שמו ויודעת כי הוא אביה?

א.        רקע רלבנטי:

1.         התובע (להלן: " האב") הינו חסר דת והוא יליד 1976 ומתגורר מזה כשמונה שנים לפחות באוקראינה. מצבו האישי של התובע במשרד הפנים הוא "גרוש". יש לציין, כי הוריו של התובע מתגוררים בישראל.

2.         הנתבעת 1 (להלן: " האם") הינה יהודיה ילידת 1980 והיא מתגוררת בישראל. מצבה האישי של האם במשרד הפנים הוא "רווקה".

3.         הצדדים לא נישאו זה לזו מעולם והם הכירו זו את זה בשנת 1997 ולאחר היכרות קצרה, נסעו לרוסיה לביקור אצל הוריה של האם ולאחר שחזרו ארצה, הרתה האם.

4.         לאחר שילדה האם את בתה הקטינה אלמונית ביום 19/5/1999 (להלן: " הקטינה" או " הילדה"), היא נרשמה תחת שם האב במשרד הפנים.

5.         בהיות הקטינה בגיל שנה בלבד היא נותרה להתגורר בבית הוריו של האב ובעלי הדין נסעו לאוקראינה לתקופה ארוכה. לאחר כשנה הצטרפה אליהם הקטינה והתגוררה עמם למשך שנתיים נוספות ולאחר מכן פרץ משבר חמור ביחסי הצדדים אשר הביא למעשה לסיומם.

6.         ביוני 2003 נפרדו איפוא הצדדים וזאת כאשר שניהם באוקראינה וכשנה מאוחר יותר הגיעה הקטינה ארצה בלווית סבה מצד האם. האחרונה נותרה להשלים לימודיה באוקראינה עד לתחילת שנת 2006 שאז הגיעה ארצה. ביום 28/11/2006 הגישה האם תביעה למזונותיה של הקטינה בבית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה.

7.         בחודש יוני 2004 הגיע האב ארצה לבקר את הקטינה ואת הוריו ובין היתר הוא הגיע למחלקה לשירותים חברתיים בעיר פלונית וביקש כי יועבר מכתב סוציאלי למוסד לביטוח לאומי המאשר כי בתו אלמונית מתגוררת בישראל אצל הוריה של האם. עו"ס ערכה ביקור בית במקום בו התגוררה הילדה בנוכחות האב והוריה של האם ודיווחה, כי הקטינה נצמדה מבוישת לאביה בעת הביקור. הוריה של האם תרגמו השיח לעו"ס ומסרו כי האם והאב לומדים ברוסיה רפואה ועד להשלמת הלימודים, הם אלה שמשגיחים ומטפלים בקטינה (ראה עמ' 2 פסקה 5 לתסקיר סעד מיום 2/12/2007).

8.         ביום 5/3/2007 הגיש האב "בקשה להפניה לבדיקת רקמות", בה טען, כי יש לו ספק רב בדבר אבהותו כלפי הילדה, כי הספקות התעוררו בקרבו עוד כאשר נולדה הקטינה, אך חרף כך הוא הסכים להירשם כאביה (סעיפים 1-2 לבקשה). על פי הנטען בבקשה, נודע לאב, כי בשנת 2003 בעת הצדדים חיו יחדיו, קיימה האם יחסי מין עם גברים אחרים. דבר זה הפיח בו בדיעבד, חשש רב שמא הקטינה אינה בתו, שעה שבשנת 1998 במועד התעברותה או בסמוך לו שהתה האם בסנט פטסבורג ויש לו חשד, כי אותה נפגשה עם גברים אחרים לרבות בן זוגה לשעבר (סעיף 4 לבקשה). לטענת האב באותה בקשה, הקטינה אינה דומה לו במראה, האם אינה מאפשרת מגע בינו לבין הקטינה, אין חשש ממזרות ולאור ספקותיו באבהותו יש לבצע הבדיקה הגנטית ולבטל חיובו במזונות זמניים.

9.         יצוין, כי עד לאחרונה האם לא הביעה כל התנגדות לביצוע הבדיקה הגנטית בהיותה בטוחה ביותר בעצמה, כי בדיקה שכזו תאשש אבהות הקטינה.

10.        בעקבות הגשת הבקשה הוזמנו תסקיר עו"ס לסדרי דין ומונה מומחה מתחום הפסיכולוגיה כדי לחוות דעה, האם בירור שאלת האבהות מתיישב עם טובת הקטינה. יש לציין, כי בשל העובדה שהאב הינו תושב חוץ, ניטלה ממנו דגימת דם בעת שהיה בישראל, למקרה שבו יורה בית המשפט על ביצוע הבדיקה וזאת לפי הסכמות אליהן הגיעו הצדדים בשעתו.

11.        הטיפול בתיק הועבר עבר בין מספר מותבים, עד אשר נותב לפתחי לפני כשנה. לאור חלוף הזמן הרב מאז הגשת התביעה, ראיתי לנכון לזמן הצדדים לדיון ביום 6/9/2011 ומאוחר יותר הוריתי על הזמנת תסקיר עו"ס עדכני. משהוגשו תגובות הצדדים, ראיתי ליתן הכרעתי זו.

ב.         הצדקות האב לביצוע בדיקת הרקמות:

12.        כאמור, הבקשה לביצוע בדיקת רקמות הושתתה כל כולה על טובת האב ועל זכותו לברר ספקותיו בדבר אבהותו.

13.        מאוחר יותר, במהלך הדיונים בבקשה, העלה ב"כ האב טענות נוספות לפיהן, גם טובת הקטינה מצריכה ביצוע הבדיקה וזאת כדי להסיר כל ספק מלבה באשר לזהות אביה.

14.        ב"כ האב טען, כי הקטינה הינה כבר בגיל 12 שנים ואינה מצויה בכל קשר עם האב מזה שנים רבות ולכן לא ייגרם לה כל נזק באם יתברר בסופו של יום כי האב אינו אביה.

15.        עוד נטען, כי זכותה של הקטינה לברר את זהות האב באופן וודאי ולהימנע מלחיות בספקות כלשהם.

16.        ב"כ האב סבור בעקבות הגשת התסקיר, כי הקטינה יודעת את העובדות לאשורן ולפיהן האב טוען, כי אינו אביה.