דחיית בקשה שלא לאשר תביעה לפיצוי נגד בעל סרבן גט

1.         בפני בקשת לסילוק על הסף של התביעה של האישה נגד בעלה לפיצוי; עילת התביעה היא סירוב הנתבע , לדברי התובעת, לתת לה גט.

2.         א.        בני הזוג מתדיינים לפחות מאז 1997: האיש הגיש תביעה לשלום בית

 ולחלופין לגירושין בבית הדין הרבני לפני 12 שנה, ושוב לפני למעלה מ- 4 שנים תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין.

ב.         בדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום יד' שבט תשס"ה - 24.1.05 רשמו הדיינים בהחלטה:

"לאור הסכמת שני הצדדים להיפרד זמ"ז בג"פ, הצדדים פרודים בשני חדרים נפרדים מזה שנה וחצי. תיקים בנדון נפתחו בשנת תש"ס. אי לזאת על הצדדים לנהל מו"מ ומגמה להגיע להסכם גירושין נאות".

ג.         מאוחר יותר, בדיונים בבית הדין הרבני, הצהיר האיש כי אינו רוצה להתגרש.

3.         בהליך בבימ"ש זה ביום יט' תשרי תשס"ח 1.10.07 ניתן אישור ותוקף של פס"ד להסכם שעשו הצדדים (להלן: ההסכם). בין יתר ההוראות:

"1. הצדדים התגרשו זמ"ז בג"פ כדמו"י.

2.   הצדדים מתחייבים להתייצב בביה"ד בכל מועד שיוזמנו.

3.   האישה מוותרת על כתובתה ועל תוספת כתובתה עם מתן הגט.

4.   דירת הצדדים תימכר והתמורה שתתקבל תסולק יתרת המשכנתא בסך של 40,000$ חוב לאם הבעל.

5.   הגט יסודר מיד לאחר מכירת הדירה.

6.   מהיום ועד סידור הגט, הבעל לא יכנס לדירה.

7.   היה והצדדים לא יסכימו לחתום על חוזה מכירת בתוך 45 יום ממונים בזה ב"כ כונסי נכסים על הדירה לצורך מכירתה.

.................

14. בהסכם זה מתמצות ומסתיימות כל הטענות הרכושיות שיש לצד אחד למשנהו והוא לא יהיה זכאי להגיש תביעות רכושיות נוספות ולא תהיה לכל מי מהצדדים טענה כלפי הצד השני".

4.         א.        ביום  טז' אלול תשס"ח 16.9.08 הגישה האישה תביעה לביטול פסק הדין כאשר היא טוענת כי ההסכם הופר ע"י האיש.

ב.         אכן מסתבר כי הדירה לא נמכרה, וכל אחד מהצדדים, או יותר נכון כל אחד מעורכי הדין שייצגו אותם באישור ההסכם, עו"ד לונטאי ועו"ד קולפצ'י, טוען נגד זולתו טענות חמורות בענין הסיבות לאי מכירת הדירה.

ג.         מסתבר שנעשו הסכמים, אך חוזה עם קונה לא נחתם עדיין.