דחיית בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהעדר תשתית עובדתית מוצדקת

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת.

1.        לצורך דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. בין המערערת 1, המנוחה דיפני רומיה ז"ל (להלן: המנוחה), לבין המשיבים הפורמליים 7 ו- 8, בנה של המנוחה ואשתו (להלן: המשיבים), נחתם הסכם לפיו מכרה להם המנוחה את מלוא זכויותיה בנכס נשוא המחלוקת, המהווה מחצית מכלל הזכויות בנכס. המחצית השניה של הזכויות בנכס מצויה בידי המשיב 7 מכוח ירושת אביו המנוח. המשיבים חתמו על שטר משכון שבו משכנו לטובת משיב 1 (להלן: הבנק) את כל זכויותיהם בדירה, לצורך נטילת הלוואה מן הבנק. משהפסיקו המשיבים לפרוע את ההלוואות החל הבנק לפעול למימוש המשכון. בקשת המנוחה לעכב את הליכי הפינוי, שהוגשה לראש ההוצאה לפועל, נדחתה וכך גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. ערעורה לבית משפט זה התקבל ונפסק כי ההתחייבות עליה חתמה המערערת והמשכון על זכויות המשיבים אינם מקנים לבנק זכות לממש בהוצאה לפועל את חלקה של הדירה הרשום על שם המערערת, מבלי לנקוט בהליכים נוספים. ביני לביני, הגישה המנוחה בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו ביטלה כדין את הסכם המכר וממילא לא ניתן לנקוט בהליכי פינוי נגדה. המנוחה נפטרה ביום 14.6.02. בהתאם לצוואתה, המערערים 2 ו-3 (נכדיה של המערערת וילדיהם של המשיבים) הינם יורשיה של עזבונה. הבנק, מצידו, הגיש תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא רשאי לממש את הנכס ולהיפרע את חובם של המשיבים כלפיו. שני ההליכים נדונו במאוחד. בפסק הדין נשוא ההליך, נעתר בית משפט קמא לבקשתו של הבנק, דחה את בקשת המנוחה והצהיר כי הסכם המכר תקף וכי הבנק זכאי לפעול לרישום המשכנתא על זכויותיה של המנוחה במחצית הנכס, ככל שאלו נרשמו מכוח צוואתה של המערערת על שמם של נכדיה - המערערים 2 ו-3, ואף על הזכויות במחצית השניה של הנכס הרשומות על שם המשיבים. מכאן הבקשה שלפני.

2.        בבקשה לפני נטען, כי המנוחה לא הותירה אחריה כל רכוש מלבד זכויותיה במחצית הדירה נשוא המחלוקת. עוד נטען, כי מצבם הכלכלי של המערערים 2 ו-3 אינו מאפשר להם להפקיד ערבון בהליך שבכותרת. כמו כן נטען, כי המערער 3 הינו קטין, תלמיד בית ספר, ואילו המערער 2 הינו חייל משוחרר אשר אינו עובד ואין לו הכנסות כלשהן מאחר שאף בקשתו לתשלום דמי אבטלה נדחתה. לטענת המערער 2, חשבון הבנק שבבעלותו מצוי ביתרת חובה ואין הוא יכול להסתייע בהוריו בשל מצבם הכלכלי הקשה. לבסוף נטען, כי סיכויי ההליך טובים. המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה.

3.        על המבקש פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליכים שהתנהלו בערכאות קודמות, כפי שלטענת המשיבים 1 ו-2 אירע במקרה דנן. המערערים לא עמדו בנטל זה באופן מלא. המערער 2 לא הבהיר האם בבעלותו נכסים, כגון חסכונות ופקדונות, שניתן להסתייע בהם לצורך הפקדת הערבון. כמו כן, המערערים אמנם טוענים שמצבם הכלכלי של הוריהם קשה ואין בידם לסייע להם לצורך גיוס הסכום הנדרש להפקדת הערבון. אולם הצהרה בעלמא אין בה כדי להוציא את המערערים ידי חובתם. לצורך כך, עליהם להציג תמונה מלאה לגבי מצבם הכלכלי של הוריהם. כך לא נעשה בענייננו. המערערים לא צרפו כל תיעוד בעניין מצבם הכלכלי של הוריהם. בבקשה אף לא הובהר מניין משגת ידם של המערערים לממן את ייצוגם המשפטי הן בהליך שבכותרת והן בהליך שהתנהל בבית משפט קמא. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מערבון וזאת ללא צורך באומדן סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה, למעמדם היחסי של הצדדים וכן בהתחשב בגובה ההוצאות בהן חויבו המערערים בפסק דינו של בית משפט קמא, יופחת גובה הערבון לסך של 15,000 ש"ח. הערבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ב בטבת תשס"ח (31.12.2007).                                 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    טו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: