דחיית בקשה לעיכוב ביצוע העונש של מורשע בחבלה בכוונה מחמירה

1.        המבקש הורשע על פי הודאתו על ידי  בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צ' סגל) בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט המחוזי גזר לו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל והפעיל עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים שהיה תלוי ועומד, שירוצה במצטבר, כך שבסך הכל ירצה המבקש 30 חודשי מאסר בפועל. כן נגזר עליו עונש מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס. המבקש ערער על חומרת העונש ולצידו בקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור, היא הבקשה המונחת בפניי.

2.        על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה המבקש, הוא נהג בשעת לילה ברחוב ראשי בירושלים כשברכבו נוסעים. בחלק הכביש בו הופכים שני הנתיבים לנתיב אחד, עקף המבקש את הרכב בו נהג המתלונן, דבר אשר אילץ את המתלונן לעצור את רכבו באופן פתאומי כדי להימנע מפגיעה ברכבו של המבקש. בתגובה, נוסעות שישבו ברכב בו נהג המבקש קיללו את המתלונן שהשיב בקללות מצדו ולאחר מכן המשיך בנסיעתו. בשלב מסוים, כאשר עצר המתלונן את רכבו ונוסע ירד ממנו, הופיע מאחוריו הרכב בו נהג המבקש וממנו יצא אדם שזהותו אינה ידוע למשיבה, אמר למתלונן לצאת מהרכב ולאחר שזה יצא היכה אותו באגרופים וחזר אל הרכב בו נהג המבקש. או אז נעמד המתלונן מול הרכב, חסם אותו בגופו והוציא את מכשיר הטלפון הנייד שלו כדי לרשום את מספר הרכב. בשלב זה, בעידודם של הנוסעים ברכב, לחץ המבקש על דוושת הגז ונסע במהירות לכיוון המתלונן. הרכב בו נהג המבקש פגע במתלונן שנתלה על מכסה המנוע שלו.

3.        בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על חומרת העבירה, ועל כך שמדובר בהתנהגות פרועה ובלתי נסבלת בכביש שעשויה הייתה להסתיים באסון ועל כן יש לעקרה מן השורש. בפרט נכונים הדברים, הבהיר בית המשפט, נוכח העובדה שהמבקש ביצע העבירות זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא, כשעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו ובהתחשב בעברו הפלילי. בית המשפט ציין גם כי הביא בחשבון את השיקולים לקולא: הודאת המבקש, החרטה שהביע והעובדה שמאז ביצוע העבירה לא היו לו הסתבכויות נוספות, כמו גם יתר נסיבותיו האישיות. ברם, חומרת העבירה, האינטרס הציבורי במיגור אלימות אגב נהיגה בכבישים ותכליות ההרתעה של הענישה, כל אלה הוליכוהו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן שלא להשית על המבקש עונש של מאסר בפועל. כן צוין כי ככל שהמבקש חפץ בשיקום חייו הוא יוכל לעשות כן אף מאחורי סורג ובריח.

4.        בא כוח המבקש גורס כי יש להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע העונש, שכן מתקיימים התנאים שנקבעו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) להלן: הלכת שוורץ): נסיבותיו האישיות של המבקש - היותו צעיר כבן 23 שהחל הסתבכותו בפלילים מגיל 15, בעיקר בעבירות אלימות, תוך שניסיון לשלבו במסגרת טיפולית נכשל, הוא הביע חרטה על המעשה, שבוצע כתוצאה של לחץ חברתי שהפעילו עליו חבריו, העבירה בוצעה בסמוך לאחר שחרורו מן הכלא, עת שהתמודד עם קשיים בהשתלבות חזרה בחברה, בת זוגו בהריון ובכוונתם להינשא ושירות המבחן המליץ על ענישה בעלת אופי שיקומי; במהלך המשפט הוא היה משוחרר ממעצר, התייצב לכל הדיונים, לא הסתבך בפלילים אלא השתלב בעבודה; עונש המאסר שהוטל עליו קצר יחסית ויתכן שעד שמיעת עונשו יסיים לרצות חלק נכבד מתקופת מאסרו.

           הסנגור מוסיף כי סיכויי ערעורו טובים, שכן לדבריו בית המשפט קמא התעלם מהמלצת שירות המבחן להשית עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בנוסף לשילובו במסגרת טיפולית. הפער הניכר בין העונש שהושת עליו לעונש עליו המליץ שירות המבחן, שם לאל את עבודת שירות המבחן ואת המלצתו ועל כן הוא סבור כי מוצדקת התערבות בעונש. כן הוא סבור כי לא היה מקום להעדיף את השיקול ההרתעתי על פני השיקול השיקומי בעניינו, ובפרט כאשר האירוע הסתיים ללא חבלות משמעותיות למתלונן. הסנגור מפנה להחלטות בהן לדבריו במקרים דומים הוחלט על עיכוב ביצוע העונש.

5.        בא כוח המדינה סבור כי סיכויי הערעור על גזר הדין אינם גבוהים. הוא מציין את חומרת המקרה ואת העובדה שהמבקש, על אף היותו אדם צעיר, צובר לחובתו עבירות אלימות ואף ריצה עונש מאסר ולמרות זאת, עת תלוי ועומד נגדו עונש מאסר, ביצע את העבירה.

6.        לאחר שעיינתי בתיק ושקלתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

           בהלכת שוורץ התווה בית משפט זה את אמות המידה לדיון בבקשה לעכב ביצוע מאסרו של אדם שהורשע וערעורו תלוי ועומד, וביניהם: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון, טיב הערעור וסיכויי הצלחתו, עברו הפלילי של הנידון וסיכויי הצלחתו וכן נסיבותיו האישיות של הנידון. יחד עם זאת, רשימת השיקולים שהותוו שם אינה רשימה ממצה (שם, בעמ' 282). בנוסף צוין שם כי ככל שמדובר בבקשה לעיכוב ביצוע כאשר הערעור מופנה נגד חומרת העונש בלבד, כבענייננו, תהא הנטיה שלא לעכב את ביצוע העונש:

"כאשר הערעור נסב על חומרת העונש, מאזן השיקולים והאינטרסים העומדים כנגד עיני בית-המשפט עשוי להשתנות. במקרה כזה, ההרשעה עצמה - הפרכת חזקת החפות - היא חלוטה, ולא מתקיים אותו פוטנציאל להשבתה על כנה בערעור, עליו עמדנו לעיל. בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית, ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון. כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (הלכת שוורץ, בעמ' 282).  

           המסכת העובדתית בה הודה המבקש ולפיה הורשע הינה חמורה ביותר. ראשיתה בהתנהגות פרועה בכביש שיכולה היתה לגרום נזק לחיי אדם, לגוף ולרכוש וסופה בפגיעה אלימה ומשולחת רסן במתלונן, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאות קשות בהרבה. נסיבות ביצועה של העבירה אף הן מוסיפות נופך של חומרה לאירוע, ובפרט העובדה שהמבקש היה נכון לפגוע במתלונן אך בשל כך שהלה ביקש לשמור אצלו את פרטיו נוכח התנהלותו הקודמת של המבקש, לדבריו בשל "לחץ חברתי" שהופעל עליו. לכך יש להוסיף כי העבירה בוצעה זמן קצר לאחר שחרורו של המבקש מן הכלא, כאשר בגילו הצעיר הוא הספיק לשוב ולהסתבך, בעיקר בעבירות אלימות. בנוסף, העבירה בוצעה עת שעונש מאסר תלוי ועומד נגד המבקש. תקופת המאסר שהושתה על המבקש אינה קצרה והיא כוללת הפעלת העונש המותנה שעמד נגדו. אל מול אלה ניצבות המלצת שירות המבחן וכן העובדה כי מאז הסתבכותו האחרונה דומה כי המבקש עושה מאמץ להחזיר חייו למסלול נורמטיבי, להקים לעצמו משפחה ולהשתלב בשוק העבודה. על כל אלה יש לברך ואני תקווה כי המבקש ימשיך במגמה חיובית זו. ואולם, כאשר מביאים בחשבון את מכלול השיקולים שלעיל, את תקופת המאסר שהושתה על המבקש, ובהתחשב בכך שהטענה העיקרית בערעור על העונש היא כי לא ניתן המשקל ההולם לעמדת שירות המבחן ולהמלצתו, אני סבורה כי אין הצדקה להורות על עיכוב ביצוע העונש.

           יחד עם זאת, נוכח משך תקופת המאסר והעובדה שהערעור תלוי ועומד, ייעשה מאמץ כי שמיעת ערעורו של המבקש תיעשה ככל הניתן, בהקדם.

           סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 5.2.08 בשעה 09:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בירושלים.

           ניתנה היום, כ"א בשבט תשס"ח (28.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: