דחיית בקשה לסילוק על הסף של בקשה לת"צ נגד קבוצת דלק בע"מ ואח'.

1. הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: " הבקשה לאישור"). את הבקשה הגיש ארגון. לאותו ארגון אין עילת תביעה אישית ועל אף זאת ברצונו לשמש כתובע מייצג לקבוצה, זאת לפי סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות" או " החוק"). כנגד הבקשה לאישור הוגשה בקשה לסילוקה על הסף (להלן: " בקשת הסילוק"), זאת מן הטעם שבנסיבות העניין הארגון לא נכנס בגדרו של הסעיף האמור. החלטה זו עניינה תנאיו וגבולותיו של סעיף 4(א)(3) לחוק, ובפרט, האם וכיצד יכול ארגון אשר אין לו עילת תביעה אישית להגיש תובענה ייצוגית בשם הקבוצה.

2. שתיים הן השאלות העומדות להכרעה:

                                 א.         האם ובאילו מקרים טענות בגין אי עמידה בסעיף 4(א)(3) לחוק ראוי שיתבררו במסגרת טענות סף.

                                  ב.         מהי הפרשנות הראויה שיש ליתן לסעיף 4(א)(3) לחוק. בקליפת אגוז, לפי החוק על מנת שארגון יהיה תובע מייצג עליו להוכיח "קושי" לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית. סלע המחלוקת נעוץ בפרשנות למושג "קושי". מחד גיסא נטען כי יש לפרש סעיף זה פרשנות מצמצמת לפיה רק נסיבות חריגות יקיימו "קושי". מאידך גיסא נטען כי "קושי" הוא פשוטו כמשמעו, קרי, כל אימת שהארגון כשל בניסיונותיו לאתר תובע, ועשה זאת בתום לב, הוכח קושי כאמור.

3. ההדגשות בציטוטים להלן הוספו, אלא אם צוין במפורש אחרת.

העובדות הצריכות לענייננו

הבקשה לאישור

4. המבקשת בבקשה לאישור היא "הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר)" (להלן: " המבקשת" או " הארגון"). המשיבים בבקשה לאישור, שהם גם המבקשים בבקשת הסילוק, הם: בעלי מניות בחברת "כהן פיתוח ומבני תעשיה בע"מ" (להלן: " החברה") - מר דוד כהן, גב' רונה ארליצקי (להלן: " משפחת כהן"), גב חנה תדמור ומר גדעון תדמור (להלן: " משפחת תדמור"; וביחד: " כהן ותדמור"); החברה; קבוצת דלק בע"מ" (להלן: " קבוצת דלק" או " דלק").
5. בתמצית, טוענת המבקשת כי מצב ההחזקות בחברה היה כך:

                                 א.         מר כהן וגב' ארליצקי החזיקו יחד 25.96% ממניות החברה.

                                  ב.         גב' תדמור החזיקה 18.8% ממניות החברה.

                                  ג.          מר תדמור, בנה של גב' תדמור, החזיק 6.34% ממניות החברה.

6. במשך שנים רבות, לטענת המבקשת, ראו עצמם כהן ותדמור, וכך גם הציגו את עצמם בפני בעלי המניות מקרב הציבור ובפניי הרשות לניירות ערך בדיווחי החברה, מחזיקים כל אחד את מניותיו בנפרד, ללא כל הסכם כתוב או בעל פה אשר הופך אותם למחזיקים יחד.
7. יוער כי החברה עוסקת בניהול חיפושי נפט וגז, והפקתם, באמצעות חברת בת - אבנר נפט וגז בע"מ (להלן: " חברת אבנר"), אשר משמשת כשותף כללי בשותפות המוגבלת אבנר חיפושי נפט (להלן: " שותפות אבנר").
8. ביום 29.8.2011 הודיעה החברה בדיווח מיידי, כי לצורך עריכת הדוחות הכספיים לשנת 2010 היא " החליטה לבחון את סוגית זהות בעל השליטה בתאגיד, לאחר שבעבר הניחה החברה בדיווחיה כי אין לראות במי מבעלי מניותיה בעל שליטה בה". ממצאי הבחינה היו " כי יש לראות בבעלי המניות המרכזיים כ'מחזיקים יחד'... בכ-51.09% מזכויות ההצבעה בחברה ומתוקף כך גם כבעלי 'שליטה' בחברה מקדמת דנא" (נספח 6 לבקשה לאישור).
9. ביום 7.11.2011 הודיעו כהן ותדמור לחברה כי הם בוחנים אפשרות למכור את מלוא החזקותיהם בחברה, הדבר דווח לציבור ביום 8.11.2011. ביום 30.11.2011 נחתם הסכם למכירת מניותיהם של כהן ותדמור בחברה לקבוצת דלק. לטענת המבקשת, כהן ותדמור מכרו את השליטה בחברה בתמורה ל-84.57 ש"ח למניה, שעה ששער המניה בבורסה עמד על 54.87 ש"ח למניה.
10. המבקשת טוענת כי "הכרזת השליטה" של כהן ותדמור הייתה מלאכותית ונועדה למנוע את קיומה של הצעת רכש לכלל בעלי המניות בחברה (סעיף 328 לחוק החברות התשנ"ט-1999):

328. (א) בחברה ציבורית, לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה ייהפך אדם להיות בעל דבוקת שליטה אם אין בחברה בעל דבוקת שליטה, וכן לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה יעלה שיעור החזקותיו של הרוכש מעל ארבעים וחמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה, אם אין אדם אחר המחזיק למעלה מארבעים וחמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה, אלא בדרך של הצעת רכש לפי הוראות פרק זה (להלן - הצעת רכש מיוחדת).

11. כך, לטענת המבקשת, גרפו כהן ותדמור לכיסם פרמיית שליטה שמנה. עוד לטענת המבקשת, קבוצת דלק העדיפה שלא ליצור תחרות על העסקה או התנגדות לה מצד בעלי מניות המיעוט בחברה, וכך, במהלך המתואר, הסירה מכשולים אלו. כמו כן, כתוצאה מהשגת השליטה בחברה הושגה גם שליטה בשותפות אבנר, בה לדלק היו החזקות עובר לרכישת השליטה. שערוך מחדש של החזקות אלו יצר רווח של 3.7 מיליארד ש"ח בדוחותיה של קבוצת דלק.