דחיית בקשה למתן צו מניעה למימוש ערבות בנקאית

הצדדים התקשרו בהסכם לפיו המבקשת תפנה ותטפל בפסולת רפואית של המשיבה. במסגרת ההסכם ניתנה על ידי המבקשת ערבות בנקאית. הבקשה שלפני היא ליתן צו למניעת חילוט הערבות עד להכרעה בתובענה העיקרית. ביום 18/11/08 ניתן צו ארעי, במעמד צד אחד, המעכב את חילוט הערבות נושא הבקשה. תגובת המשיבה הינה כי היא מתנגדת לעיכוב.

1.       בין הצדדים נחתם ביום 12.07.07 הסכם למתן שירותי פינוי וטיפול בפסולת רפואית (להלן: "ההסכם"). לשם הבטחת אספקת השירותים כאמור בהסכם, הופקדה על ידי המבקשת ערבות בנקאית בסך של 300,000 ש"ח (מס' 181/2007/00018/585858, משוכה על ידי בנק פועלי אגודת ישראל ) שתוקפה הוארך עד ליום 25/7/09 (להלן: "הערבות הבנקאית").

2.       ביום 21/9/08 ארעו פיצוץ ושריפה בשטח מפעלה של המבקשת. שני עובדים נהרגו, ארבעה נפצעו וחלקים גדולים מתשתית המפעל המאפשרים הטיפול בפסולת הרפואית, לרבות המכשיר המשמש לעיקור פסולת רפואית (אוטוקלאב)- נהרסו (להלן: "השריפה"). מאותו מועד חדלה המבקשת ליתן שירותי פינוי למשיבה.

3.       ביום 24.9.08 התקבל מכתב המשיבה בו הודיעה כי רואה עצמה חופשיה להשתחרר מההסכם וביום 5.10.08 הודיעה המשיבה כי  התקשרה עם ספק אחר.

 תמצית טענות המבקשת

4.      מפעל המבקשת עמד בכל התנאים שנדרשו מטעם מכבי האש, סיבת הפיצוץ והשריפה לא נתבררו דיים עד עתה. המבקשת נקלעה שלא באשמתה ובאופן זמני להיעדר אפשרות לספק את השירות המוסכם (מדובר בכח עליון, סיכול). על פי ההסכם בין הצדדים הערבות הבנקאית תחולט רק במקרה של חוב כספי או נזק שיגרם למשיבה עקב אי מילוי התחייבויות המבקשת.

5.       המבקשת הציעה פתרונות חלופיים כגון: אגירת הפסולת הרפואית, הפניית הפסולת להשמדה במשרפה או שימוש במכשיר השייך לשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. ההצעות לא התקבלו על ידי המשרד לאיכות הסביבה. לפיכך, על דעתה כפתרון זמני הציבה מכלי אגירה נוספים בסניפי המשיבה. במקביל פועלת המבקשת לשיקום מפעלה.

6.         ביום 20.10.08 הודיעה המבקשת לעיריית פתח תקווה ולמשרד להגנת הסביבה, כי בכוונתה לשוב

לפעילות, אך הודעתה נתקלה בהתנגדות הרשויות. כנגד התנגדות זו הוגשה ביום 12.11.08 עתירה מנהלית ( 2901/08) שטרם הוכרעה.           

7.         המשיבה מפרה את חובתה לקיום החוזה בתום לב והיא מנסה להתנער ממנו. המשיבה פנתה אל

המבקשת והודיעה לה כי בכוונתה לחלט את הערבות הבנקאית ללא פירוט הנזקים שנגרמו. המבקשת פנתה לבית המשפט בתום לב ובניקיון כפיים ועשתה ככל שביכולתה כדי למנוע סכסוך משפטי עם המשיבה.

8.       המבקשת עומדת בתנאים למתן צו מניעה: קיימות ראיות מהימנות לכאורה לעילת תביעה לפיה המשיבה הפרה את ההסכם ועושה עושר ולא במשפט בניסיונה לחלט את מלוא הערבות ללא הוכחת הנזקים. התניה לפיה המשיבה רשאית לבטל את החוזה באופן חד צדדי- מקפחת.

מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. הנזק היחיד שיכול היה להיגרם למבקשת הוא פער המחיר בין ההתקשרות עימה אל מול המחיר בו התקשרה עם הספקית האחרת. לעומת זאת, באם תחולט הערבות הבנקאית, למבקשת תיגרם תגובת שרשרת שבסופה עשויה למצוא עצמה המבקשת על סף קריסה כלכלית. הפסקת פעילות המבקשת משמעותה איבוד מקור הפרנסה של כ -40 בתי אב.

תמצית טענות המשיבה

9.       הערבות הבנקאית האוטונומית נועדה להבטיח קיומו של ההסכם במלואו. במקרה של הפרה, מהווה הערבות הבנקאית פיצוי מוסכם מראש. ביום 21.9.08 חדלה המבקשת להעניק את השירותים המוסכמים וגם כיום אין היא מסוגלת לספק למשיבה חלופה הולמת ולו מהטעם שרישיונותיה נשללו ממנה.

10.     וועדת בדיקה שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה העלתה כי השריפה נגרמה עקב הפרות חוק מהותיות ובוטות ורשלנות מצד המבקשת. כלומר, נסיבות השריפה ניתנות היו לצפייה מראש וצריך וניתן היה למנוע אותן. כחודשיים לפני השריפה הוציא המשרד להגנת הסביבה התראה לפי חוק רישוי עסקים וחוק חומרים מסוכנים נגד מפעל המבקשת בגין טיפול לא נאות בחומרים מסוכנים. המבקשת אף מעסיקה במפעלה פועלים בלתי חוקיים מהשטחים. לאור האמור, לא רק שלא הוכח סיכול, אלא הוכח היפוכו של דבר.

11.     גם אילו היו מתקיימות נסיבות הסיכול, לא היה בכך כדי להצדיק מתן צו מניעה כנגד חילוט ערבות בנקאית אוטונומית, שכן טענת הסיכול נוגעת לעסקת היסוד ולפי ההלכה הפסוקה, אין מונעים חילוט ערבות בנקאית המהווה חיוב עצמאי, בשל טענות הנוגעות לעסקת היסוד. הצד המחזיק בערבות הבנקאית איננו צריך להוכיח כי נגרם לו נזק.

12.     המשיבה ביטלה את ההסכם עקב הפרתו ע"י המבקשת והתקשרה עם ספק אחר. למשיבה נגרם נזק של 1,800,000 ש"ח, כמחיר הפער בין שתי ההתקשרויות, למשך 3 שנים.

לעניין מאזן הנוחות - מקום בו מדובר בערבות בנקאית נסוגים כל מבחני הנוחות מפני עקרון העל של אוטונומיות הערבות הבנקאית. אולם מעבר לכך, לטענת "הקריסה הכלכלית" של המבקשת אין כל אחיזה, שכן ממילא הכספים אינם נזילים מבחינתה.