דחיית בקשה למחיקת על הסף של תביעה להגירה

לפני בקשה מיום 3.11.14 לדחייה על הסף של תביעת הגירה שהוגשה על ידי המשיבים מן הטעם שבית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה, כי הסכמות נתונה לבית הדין הרבני.

העובדות הרלבנטיות והשתלשלות העניינים

1.         א.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 06/.... בירושלים.

ב.         ביום 08/.... חתמו הצדדים על הסכם גירושין (להלן – ההסכם) שאושר בפני בית המשפט בארה"ב.

ג.          ההסכם כלל הסדרה של נושאים שונים, ובין היתר: סידור הגט, גירושין אזרחיים, חלוקת רכוש, מזונות קטינים, משמורת והסדרי ראיה, תמיכה בבן הזוג.

ד.         במסגרת ההסכם נקבעה משמורת משותפת והמשמורת הפיזית באופן בלעדי בידי האם (סעיף 3 בהסכם).

ה.         לעניין הסדרי הביקורים, מציין ההסכם, כי לא ניתן לקבוע הסדרים רגילים נוכח מגוריו של המבקש בישראל בחלק ניכר מהזמן. לכן הסכימו הצדדים, בין היתר, לשתף פעולה בעניין הסדרי הביקורים גמישים כאשר יתאפשר למבקש לבקר ובלבד שיתן הודעה על ידו מראש.

ו.          במקרה של חילוקי דעות לעניין הסדרי הביקורים נקבע כדלקמן:

"4(D) In the event that the Father and Mother can still not come to terms they will arbitrate the issue in front of a Bais Din (rabbinical court) mutually agreeable to the two of them. In the event that they can not agree as to the choice of the Bais Din or otherwise one party wishes to litigate the said issues, both the Father and Mother recognize and accept the jurisdiction of the Jerusalem Rabbanical District Court of the Stat of Israel".

ובתרגום חופשי לעברית:

"במקרה שהאבא והאמא עדיין אינם יכולים להגיע להסכמות הם יערכו משפט בוררים לפני בית דין מוסכם על שניהם. במקרה שהם אינם מסכימים על בית דין או לחילופין, שאחד הצדדים יחפוץ להתדיין בנושא, הן האב והן האם, מכירים ומקבלים את סמכותו של בית הדין הרבני בירושלים במדינת ישראל".

ז.          סעיף נוסף בהסכם הוא סעיף 11 בהסכם הקובע לגבי סכסוכים עתידיים כדלקמן: