דחיית בקשה להתרת נישואין של קטינה

לפני בקשה על פי סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950 (להלן: " החוק") למתן היתר לנישואין לנערה ילידת 20.8.96 (להלן: " המבקשת").

המבקשת נמצאת בשבוע 24 להריון מחברה בחור בן 22. השניים מתגוררים בבית הוריו.

המבקשת גדלה בבית דתי ומבקשת להינשא בשל היותה בהריון. בנסיבות הללו היא סבורה כי מתקיימים בעניינה התנאים הקבועים בסעיף 5(1) לחוק וכי ההיריון מהווה במקרה זה טעם מיוחד המצדיק מתן ההיתר.

ביום 14.02.13 הגישו הורי המבקשת עמדתם ביחס לבקשת בתם. הם ציינו כי עקב אורח חייהם  הדתי ממילא הייתה מקבלת ברכתם לנישואין אם הייתה מגיעה לגיל 17. לכן מאחר ובתם הרה, הם נותנים את הסכמתם לבקשה.

פקידת הסעד בתסקירה איננה ממליצה להתיר הנישואין.

ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה אליו הופנתה ההחלטה לקבלת עמדתו, סבר שאין מקום להגשת סיכומים מטעמו וביקש להפנות את הבקשה לב"כ היועמ"ש בפרקליטות תל אביב.

ב"כ היועמ"ש בפרקליטות ת"א אליו נשלחה הבקשה מלכתחילה (על ידי מזכירות בית המשפט) וכן פרוטוקול הדיון לא מסר תגובתו.

פקידת הסעד בתסקירה מיום 5.3.13 תארה נערה  כבת 16 וחצי, בשבוע 24 להריונה. סיימה 10 שנות לימוד ועברה במהלך השנים בין מסגרות חינוכיות, כאשר מהמסגרת החינוכית האחרונה נשרה בסוף שנת הלימודים הקודמת עקב תפקוד לימודי והתנהגותי בעייתי ולא שבה ללימודים.

היא גרה בבית הוריה ואינה עובדת.

משפחתה של המבקשת מוכרת באגף לשירותים חברתיים על רקע בעיות בתפקוד וחינוך הילדים ובעיות כלכליות. אבי המבקשת אינו עובד ומקבל קצבת נכות מהמל"ל. אם המבקשת עובדת כמטפלת בקשישים. המשפחה מתגוררת בדירת עמידר. הקטינה מוכרת לשירותי הרווחה. בעבר היה  ניסיון לשלבה בפנימייה בשל בעיות חברתיות ומיניות מדאיגות (ניסיון שלא צלח בשל אי שיתוף פעולה מצד המבקשת ומשפחתה). היה גם נסיון לשלבה בטיפול פסיכולוגי אך ממנו נשרה בטענה שאיננו מסייע לה.

פקה"ס מציינת התרשמותה ולפיה " מדובר בנערה מתבגרת, מרדנית ומתקשה לקבל גבולות. לנערה אין מוטיבציה לקדם את עצמה לא בלימודים ולא בתחום העבודה. היא אינה מבינה את המשמעות של נישואין והולדה בגיל צעיר כל כך ועושה אידיאליזציה למציאות הבעייתית שנוצרה" (עמ' 2 לתסקיר).

אשר לבן זוגה של המבקשת (להלן: " ח'").

מדובר בבחור בן 22. בן מאומץ שלמד במסגרת של חינוך מיוחד ובגילאים 14-18 שהה בפנימיות. אובחן כבעל הפרעת ADHD מלווה באימפולסיביות, שוחרר משירות צבאי. עבר קורס טכנאי מחשבים וספרות אולם לא עבד בתחומים הללו. ח' עובד בעבודות מזדמנות ולכל אורך השנים נתמך על ידי הוריו. בהיותו נער נפתחו נגדו תיקים פליליים בגין אלימות פיסית וחשד לשריפה בזדון.

הוא בן למשפחה דתית. אביו פנסיונר מדווח כאלכוהוליסט. אמו מנהלת משק בית (עמ' 2-3 לתסקיר). בעבר טופל במחלקה לשירותים חברתיים בשל הגדרתו כנער בסיכון גבוה לאור בעיות התנהגות קשות ובשל התנהגות אלימה כלפי הוריו ואחרים ומעשי וונדליזם.

תוכניתם של המבקשת וח' לפי פק"ס, לגור בקראוון אותו יציבו בחצר בית הוריו.

פקה"ס מציינת התרשמותה מבני הזוג ולפיה: " התרשמנו מזוג צעירים ילדותיים, ללא בשלות לחיי נישואין, עם רקע בעייתי. ללא תוכנית מגורים ברורה וללא יכולת כלכלית עצמאית. בני הזוג מכירים תקופה קצרה, הזוגיות ביניהם הינה בראשיתה ובודאי שאינם בשלים עדיין לגידול ילד שאמור להיוולד בעוד חודשים ספורים" (עמ' 3 לתסקיר).

בתסקיר צוין, כי הורי המבקשת אינם מתנגדים לנישואין, לטענתם נוכח הריונה "נטרפו הקלפים" והשתנו חייה אך הם אינם לוחצים עליה להינשא ומותירים בידיה את ההחלטה, הם ימשיכו לתמוך בה ולעזור לה בין אם תחליט להינשא ובין אם לא. פקה"ס התרשמה כי ההורים מודעים לעקשנותה ולמרדנותה של בתם וערים לכך שבכל מצב בעוד מספר חודשים משימלאו לה 17 שנה היא תוכל להינשא ללא צורך בהסכמתם וכך תעשה ולכן חשוב להם להיות לצדה ולא נגדה כדי שבעתיד יוכלו לסייע לה.

אמו של ח' ציינה שאילולא ההיריון מוטב היה לחכות לבדוק את הקשר, להמתין שח' יתבסס בעבודה וכו', אולם היא מאמינה שיוכל לקחת אחריות על חייו ועל חיי משפחתו והיא מצידה תסייע ככל יכולתה.

אשר למגורי בני הזוג והתינוק בביתה, ציינה אמו של ח' כי תוכניתו להעמיד קראוון בחצר הבית אינה ישימה מבחינה כלכלית ופרוצדוראלית וכי בטווח הקרוב בני הזוג יגורו איתה ועם בעלה בבית ובהמשך יבנו להם יחידה נפרדת בבית (עמ' 4 לתסקיר).