דחיית בקשה להתיר נישואי בת נכרי לכהן

בפנינו בקשה להיתר נישואין.

הבעל כהן, והאשה בת נכרי.

לטענת הצדדים, הם חיים יחדיו כבר שנתיים וחצי באותה דירה כבני זוג לכל דבר, לצדדים אין ילדים.

הצדדים מנמקים את בקשתם להיתר נישואין, בכך שהם גרים יחדיו כבר שנתיים וחצי, וממציאים לבית הדין פס"ד מהעבר של כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול, הגר"ש עמאר שליט"א, שהתיר לבת נכרי להינשא לכהן, בנסיבות דומות, לטענתם, שחיו יחדיו שנתיים וחצי.

הבעל גרוש והאשה רווקה.

אב הבעל הגיע ממרוקו. לדברי המבקש, האב לא עולה לברכת כהנים מכיון שבשבת הוא מעשן. לא יודע האם אביו עולה לתורה ככהן. אלו נישואין ראשונים להוריו.

בית הדין שוחח טלפונית עם אחי האב, מאיר, שהינו שומר מצוות, שאישר שהוא נוהג ככהן, עולה לדוכן בברכת כהנים ועולה לתורה ככהן.

בית הדין היה סבור כי טרם הוצאת פסק דין בשאלה בנ"ל, יש לברר את יהדותה של המבקשת, כמקובל.

ואכן, המבקשת הופנתה לחוקר יהדות, ובחוות דעתו מיום 7.7.11 המליץ לאשר את יהדותה של המבקשת, בהדגשה כי לאחר הבדיקה התברר שאביה נכרי. בחוות דעתו מציין החוקר כי הוצגה לפניו תעודת לידה מקורית של אם המבקשת, תעודת לידה מחודשת של המבקשת (אביה רשום נכרי) ותעודת נישואין של הורי המבקשת. עוד מציין כי אחות המבקשת קבלה אישור יהדות בבית הדין באשדוד. כן הוצגה לפניו בשלב מאוחר יותר תעודת לידה (חוזרת) של אחות המבקשת. כן התקבל תיק הנישואין של האחות, בו נכתב באישור יהדותה כי היא בת "לאם יהודיה" (ולא בת "להורים יהודים", כפי שנכתב שם אודות בן זוגה). את המלצתו מסיים: "המבקשת בת לאם יהודיה ואב נכרי".

מלבד האמור, בית הדין קבע מועד נוסף לדיון בו חקר ובירר את היותם של הצדדים חיים יחדיו במשך תקופה ארוכה, כולל חוזה שכירות דירה בה מתגוררים יחדיו שהומצא ע"י הצדדים, ואכן אומתו הנתונים דלעיל.

לאור האמור, עלינו להכריע עתה בשאלה העקרונית, האם בנסיבות שלפנינו נתיר לצדדים להינשא זה לזה, אף שמעיקר הדין אין משיאים בת נכרי לכהן.

ביאור המניעה

יסוד הספק הוא ע"פ הנפסק בשו"ע אבהע"ז סימן ד סעיף ה' כי בת נכרי לא תינשא לכהן, וכלשון השו"ע "הולד פגום לכהונה". הלכה זו נפסקה בשו"ע גם בסעיף יט וכן בשו"ע סימן ז סעיף יז.

מקורו של דין זה הוא במשנה בקידושין סו ע"ב, שם מובא כי כשאין לה קידושין עליו ולא על אחרים (כגון גויה, שלא חלים קידושיה עם כל יהודי), הוולד כמותה. ממילא עולה כי אם ישראלי בא על אחת מאלו, הוולד כמותה.

ברם, גוי הבא על בת ישראל - מהו מעמד הולד? בגמרא ביבמות מה ע"ב מובא: "הלכתא, גוי ועבד הבא על בת ישראל, הולד כשר".

ואולם יש לברר, האם בתו של נכרי (שאמה היא ישראלית) רשאית להינשא אפי' עם כהן ?

בשאלה זו הנידונת בגמרא יבמות דף מ"ה ע"א נחלקו הראשונים כיצד לפסוק:

הרי"ף נשאר בספק (גם הרמב"ן הסתפק בכך ולא פשט).

שיטת הרמב"ם היא שהולד כשר, ונראה מדבריו שאינו פגום לכהונה כלל (דהיינו שבת נכרי וישראלית רשאית להינשא עם כהן).