דחיית בקשה להיתר נישואין לנערה כבת 16 מחמת מחלת אם החתן

הבקשה:-

מונחת בפני בקשה על פי סעיף 5 לחוק גיל הנישואין התש"י - 1950 (להלן- "החוק"), למתן היתר לנערה, ילידת 1/1/1992 להינשא. הבקשה הוגשה על ידי הוריה של הנערה ובן זוגה המיועד.

המסגרת הנורמטיבית:-

החוק קובע את גיל הנישואין: 17 שנה (סעיף 1), וסעיף 2 קובע עבירה למי שנשא נערה, שטרם מלאו לה 17 שנה. סעיף 5 קובע:

"על אף האמור בחוק זה רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר - (1) לנישואי נערה - אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר ברצונה להינשא;  (2) לנישואי נערה או נער - אם מלאו להם 16 שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה".

העילה לבקשה שבפני היא העילה שבסעיף 5(2) להוראות החוק.

פרשנותו של סעיף 5 לחוק מובאת בפסק דינו של כב' הנשיא  ברק בע"א 501/81, היוהמ"ש נ' פלונית, פ"ד לה(4), עמ' 430, בעמ' 434-435. באותו פסק דין קבע כב' השופט ברק, כי הנסיבות המיוחדות אינן "רשימה סגורה" ויחד עם זאת קבע מספר עניינים שאינם כשלעצמם יכולים להוות נסיבות מיוחדות כדלקמן:

א. הסכמת הנערה לנישואים.

ב. הסכמת הורי הנערה לנישואים.

ג. מנהגי העדה (באותו מקרה דובר ביהודים בני העדה הגרוזינית).

ד. הכנות לנישואים.

כדי לעמוד על יישום עקרונות אלו בפסיקה  בחנתי מקרה שבו בית המשפט נעתר לבקשה להיתר נישואין מכוח העילה שבסעיף 5(2) להוראות החוק בלבד, ומקרה זה הוא מקרה בע"א 690/77, ח'ניפס ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לב (1) עמוד (531) , במקרה זה  דובר בנערה שהייתה  מאורסת בת 16 שנים ו-3 חודשים, המשתייכת לעדה הדרוזית, שקיבלו את ברכת זקני העדה ובני שתי המשפחות וכן קיבלו המלצה מהעובדים הסוציאליים שכדאי שהם יינשאו ויפתרו גם בעיה כלכלית של חיים בעוני ובצפיפות וכן הסכמת היועץ המשפטי לממשלה למעשה הייתה בקשה מוסכמת על ידי כל הגורמים. כב' השופט כהן, בקבלו את הערעור, הוסיף וכתב (עמ' 532) כי לאור המלצות אלה :-

"חוששני שאדם מן הישוב לא יבין שבית משפט יקשה ליבו ולא ייתן ידו להקלת המצוקה".

בע"א 741/85, היוהמ"ש נ' זהרה סקורה, פ"ד לט (4) עמוד (651)  ,דן בית המשפט בעניין נערה בת 16 שנים ו-8 חודשים שהייתה בהריון וקיבלה היתר מביהמ"ש המחוזי, למרות זאת בית המשפט קבע עקרון  החל גם על החלופה שבסעיף 5(2) (עמ' 652-653):

"ביסוד מתן ההיתר עומדת, בעיקרו של דבר, טובת הנערה. אכן, עשויות להיות נסיבות, שבהן טובתה של זו תצדיק מתן היתר. הדבר כרוך בבשלותה, בנורמטיביות התנהגותה והתנהגות בן זוגה, בגורמים סביבתיים ובשאר נסיבות, העושות את מתן ההיתר לחלופה הטובה ביותר מבחינתה. לעומת זאת, עשויות להיות נסיבות, בהן טובתה של הנערה - ואף הנערה ההרה - היא, שההיתר לא יינתן. כך הוא, בוודאי, כאשר הנערה אינה בשלה ואינה מתפקדת, והיא מצויה בעזובה ובמסגרת שבורה, חברה הוא בעל עבר - ואולי גם עתיד - פלילי... , וכאשר שאר הנסיבות מצביעות על כך, כי החלופה הטובה ביותר מבחינתה של הנערה היא באי מתן ההיתר ובדחיית ההכרעה בדבר הנישואין עד שתתבגר. אכן, מצויים אנו במצב, שבו קיימת מקבילית של שיקולים, כאשר אחדים מהם מצביעים על כיוון אחד ואחרים על כיוון אחר. ההחלטה היא, בסופו של דבר, פרי ניסיון לאזן בין השיקולים השונים תוך בחירת האפשרות הטובה ביותר לנערה או, לפחות, הגרועה לה פחות. מטבע הדברים, שאין לקבוע בעניין זה מסמרות: שיקול, שעשוי להיות מכריע לעניינה של קטינה פלונית, עשוי להתקזז ולהתגמד על ידי שיקולים אישיים אצל קטינה אלמונית. המחוקק עצמו נמנע, מטעם זה כנראה, ממתן מבחנים מדויקים להגדרתם של המצבים, שבהם יש מקום ליתן היתר לנישואי נערה. דומה שניטיב לעשות, אם לא נכבול עצמנו במבחנים שכאלה. 'דומה כי התבונה וניסיון החיים מחייבים השארת עניין זה גמיש להחלטתו של השופט הדן בעניין (ע"א501/81)".

השאלה העולה בפני היא האם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר לנערה להינשא, מספר חודשים לפני שתגיע לגיל 17.

העובדות בתיק זה:-

הקטינה ל. מאורסת למבקש מס' 1 תושב אותו כפר (********) ובן 28. המבקשים מציינים בבקשתם, שאמו של המבקש (החתן המיועד) חלתה בתקופה האחרונה במחלה קשה ועוברת בתקופה האחרונה סדרת טיפולים  סבוכים וקשים וסיכויי ההחלמה אינם גבוהים. עוד מוסיפים המבקשים כי ימי האם ספורים ומבקשת היא לחתן את בנה בחייה. עוד צוין  בבקשה שמדובר בחתונה ראשונה בבית המשפחה.

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד למן היתר נישואין בהעדר כל טעם מיוחד למתן ההיתר וכי עצם מחלת אימו של החתן המיועד, אין בה כדי להוות טעם מיוחד. עוד מוסיף היועץ המשפטי לממשלה שמעיון במרשם האוכלוסין עולה כי המבקש מס' 1 הוא אחד מ- 17 ילדים של המבקשת והוא הילד מספר 8 במשפחה וכבר הספיק, כעולה מהמרשם, להינשא פעמיים ולהתגרש פעמיים.

בעניין הנישואין והגירושין של המבקש שקדמו לבקשה זו, טען ב"כ המבקש שאלו היו למעשה אירוסין ועריכת חוזה נישואין, אך לא נערכה כל חתונה וכי אלו משעה נישואין לפי החוק, אך לא נערכו חתונות כלל ועיקר. מעיון בהחלטות בית הדין הדרוזי, עולה כי חוזה הנישואין נערך בתקופת האירוסין ולא נערכה כל חתונה ועלה מהחלטות בית הדין שלא התקיים טקס נישואין ולא היו חיי אישות .

פקיד הסעד בלשכת הרווחה ב-*******, פירט בפני בית המשפט בתסקירו, שהקטינה שייכת למשפחה המורכבת מ-7 נפשות, בני זוג וחמשה ילדים, ההורים עובדים ומתגוררים בבית המורכב מ-3 חדרים  עם ריהוט חלקי והמשפחה מוכרת ללשכת הרווחה על רקע מצב כלכלי קשה.