דחיית בקשה להוצאת בעלת דין מהאולם בעת חקירת עד מטעמה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט בן ציון ברגר) בתמ"ש 27614-07-16 מיום 13.12.17, במסגרתה דחה את בקשת המבקש, כי המשיבה, אשר הגישה תצהיר עדות ראשית, תצא מאולם הדיונים בעת שבן זוגה ייחקר על תצהירו.

רקע והחלטת השופט קמא

2. הצדדים הם בני זוג לשעבר, ולהם שני ילדים משותפים קטינים.

3. בשנת 2008 ניתן פסק דין נגד המבקש למזונות הקטינים.

4. בהליך קמא הנדון מתבררת תביעת המבקש להקטנת דמי המזונות ותביעת המשיבה להגדלת דמי המזונות, של הקטינים.

5. במסגרת ישיבת ההוכחות בתיק קמא ביום 13.12.17, ביקשה המשיבה, אשר כבר הגישה תצהיר עדות ראשית, להעיד את בן זוגה טרם שהיא תעיד בעצמה.

בנסיבות אלה ביקשה ב"כ התובע כי המשיבה, כעדה שאמורה להעיד, תמתין בזמן עדותו של בן זוגה מחוץ לאולם, בכדי למנוע תיאום גרסאות ביניהם.

ב"כ המשיבה התנגד לכך, וציין כי המשיבה היא בעלת דין, וככזו זכותה להיות באולם במהלך שמיעת כל העדים, לרבות בן זוגה.

6. השופט קמא דחה את הבקשה לשמיעת עדותו של בן הזוג, כשהמשיבה תהא מחוץ לאולם, וציין כדלקמן:

"...בנקודה זו אני סבור שרק במקרים חריגים יש להוציא את בעלי הדין מאולם הדיון במהלך חקירת העדים מטעמם. יש לזכור שעדותו של בעל דין  נמצאת כבר בפני בית המשפט ערוכה בתצהיר שהוכן מראש, ולכן ככל שרצה בעל הדין לתאם את גרסתו אל מול גרסת העד מטעמו היה יכול לעשות זאת במועד הגשת התצהירים  מטעמו, ואם מבקש לשנות מעדותו לאחר שישמע את העד מטעמו מעיד בוודאי שיש בכך להשפיע על הגרסה שמסר בתצהיר עדותו הראשית.  מצב זה מביא לכך שנוכחות בעל דין באולם הדיון מביאה לידי ביטוי את משקלו של התצהיר שהגיש בעל הדין, ואת העובדה שהוא ישב באולם בית המשפט ושמע את העדויות של העדים מטעמו.

למותר לציין שבעניין משקלה של הראיה רשאים בעלי הצדדים לטעון לכך בסיכום טענותיהם.