דחיית בקשה לביטול ריבית בהוצאה לפועל

לפנינו בקשה להורות להוצאה לפועל לבטל את חיובי הריבית שהושתו על התובע.

בתאריך י"ח כסלו תשס"ב (3/12/2001) נפסק על ידי בית הדין כי על הבעל לשעבר לשלם לאשתו סך של 104,777 ₪. סכום זה כלל בתוכו גם את שווי חלק האשה בדירה בניכוי המשכנתא.

הבעל לשעבר לא שילם את חובו עד עצם היום הזה על אף שבמשך כל השנים הללו התגורר בדירת המגורים.

האשה לשעבר פנתה להוצאה לפועל לשם אכיפת פסק הדין.

ההוצאה לפועל פתחה בהליכי גבייה, ללא הועיל.

במסגרת ההליכים נפסקו עליו חיובי ריבית וכך הלך החוב ותפח עד שכיום, ארבע עשרה שנים לאחר שנפתח התיק בהוצאה לפועל, עומד החוב על סך למעלה מארבע מאות אלף ₪.

משלא עמד הבעל לשעבר בחיוביו הורתה רשמת ההוצאה לפועל על כינוס נכסים לשם גביית החוב.

משמעות הכינוס היא למעשה העברת שני שליש מהדירה, הנאמדת היום בשווי של 600,000 ₪ לידי האשה לשעבר.

כעת עתר הבעל לשעבר לבית דיננו שיורה להוצאה לפועל לבטל את חיובי הריבית שהושתו עליו.

לטענתו ההוצאה לפועל היא רשות שעניינה לאכוף את פסק דיננו בלבד ואין לה שיקול דעת שיפוטי.

כיוון שריבית אסורה לפי דין תורה ברור מאליו שפסק הדין שניתן על ידי בית הדין אינו כולל ריבית האסורה לפי דין תורה. משכך תובע הוא כי בית הדין יורה להוצאה לפועל להעמיד את חובו על סך 136,000 ₪ שהינו הסכום שבו חויב מראש, צמוד למדד.

האשה לשעבר טענה כי הבעל לשעבר לא ציית ארבע עשרה שנים לפסק הדין ואין לבית הדין להזדקק למאן דלא ציית דינא.

עוד טוענת היא כי כיוון שלא היא שהשיתה את חוב הריבית על התובע אלא ההוצאה לפועל. אין כאן ריבית כלל.

עד כאן תמצית טענות הצדדים.

 קודם דברינו נוסיף שהתובע לא דייק בסכומים שבהם נקב.

מלבד הסך המדובר חויב לשלם סך של מאתים וחמישים דולר לחודש מחצית דמי שכירות הדירה שבה דר לבדו. סכום זה לא שולם עד עצם היום הזה ומיום פסיקתו עולה לסך של למעלה מארבעים וחמישה אלף דולר ועלה אם כן שהוא חייב לאשתו לשעבר בערכים ריאליים למעלה ממאתיים אלף ₪.

א.   דין ריבית בנדון דידן

משלא פרע התובע את חובו על אף ניסיונות ההוצאה לפועל לגבותו הושתו עליו על ידי ההוצאה לפועל חיובי ריבית שגרמו לשילושו של החוב במהלך חמש עשרה השנים מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל.