דחיית בקשה לבטול פסק בוררות

הקדמה :

לפני בקשה לביטול פסק בוררות, ולחילופין להשלים את פסק הבוררות כך שייקבע בו כי המשיבה תשלם למבקשת סך 250,000 ש"ח.

העובדות הצריכות לעניין :

המבקשת והמשיבה הקימו יחד מסעדה בנצרת, אשר נוהלה במשותף על ידן, באמצעות חברת מזאיא בע"מ (להלן: " החברה"), כאשר לכל אחת מהן 50% מהמניות בחברה.

במרוצת הזמן התגלעו חילוקי דעות בין המבקשת ובין המשיבה, והשתיים גמרו אומר לסיים את השותפות ביניהן. משלא הושגה הסכמה באשר לתנאי ההיפרדות, החליטו הצדדים להעביר את הסכסוך להכרעת בורר. לפיכך, חתמו הצדדים על שטר בוררות, ומינו את רו"ח חוסאם בשארה כבורר.

בשטר הבוררות נקבע כי הבורר יהיה פטור מסדרי הדין ומדיני הראיות, כי הבורר לא יהיה חייב לנהל פרוטוקולים, ואם ינהלם לא יהיה חייב להפיצם ו/או למסרם, וכי הבורר ינמק את פסק דינו ויוכל לתת גם פסקי דין חלקיים. עוד נקבע בשטר הבוררות כי פסק הבורר יחייב את הצדדים והם לא יגישו עליו ערעור ולא יתנגדו לו.

פסק הבוררות :

לאחר שעיין במסמכים שהגישו לו הצדדים, וקיים ישיבת בוררות אחת, נתן הבורר, ביום 28/7/09, את פסק הבוררות. בפסק הבוררות צוין כי הפסק מטפל בסוגיית ההיפרדות של הצדדים, והוא כולל התייחסות לסוגיית ההתחשבנות בין הצדדים כנגזרת של ההיפרדות.

הבורר סקר את הנתונים הכספיים של החברה, ואת הזרמות הכספים לחברה שנעשו על ידי המבקשת והמשיבה. הבורר בדק ומצא כי המשיבה הזרימה סכום גדול יותר לכיסוי התחייבויות החברה בעבר, ביחס למבקשת, ולכן, לכאורה, על המבקשת לכסות את חלקה, על פי אחזקותיה, בחובות החברה, בסך 96,287 ש"ח.

הבורר קבע כי מאחר והמשיבה היא המעוניינת לרכוש את מניות המבקשת, ולנהל לבדה את המסעדה, תשלם המשיבה למבקשת באמצעות ויתור על חלקה של המבקשת בכיסוי חובות העבר של החברה בסך 96,287 ש"ח, כך שיתרת הלוואת הבעלים שהמבקשת נתנה לחברה תימחק, ותשחרר את המבקשת מן הערבויות האישיות שנתנה לחברה. מכך יוצא, שמניותיה של המבקשת תועברנה למשיבה מבלי לבצע העברה כספית בין הצדדים.

טענות הצדדים :

לטענת המבקשת, במסגרת משא ומתן שהתנהל בינה ובין המשיבה, ובאמצעות נציגים מטעמן, טרם פנייתן לבוררות, הועלתה הצעה לפיה המשיבה תרכוש את מניותיה של המבקשת בחברה תמורת סך 250,000 ש"ח, אך המבקשת דרשה סך 550,000 ש"ח תמורת המניות. משלא הגיעו להסכמה בעניין, הוסכם על הפנייה לבוררות. המבקשת טוענת, כי הבורר היה כפוף לסיכום המוקדם שבין הצדדים, והיה מוסמך לפסוק כי תמורת המניות שתשלם המשיבה למבקשת תנוע בין סך 250,000 ש"ח לבין סך 550,000 ש"ח. משנקבע בפסק הבורר שהמניות תועברנה ללא תמורה, חרג הבורר מסמכותו, תוך קיפוח המבקשת וגרימת עיוות דין. הסיכום המוקדם היה תנאי מוקדם לתוקף שטר הבוררות, ולפסק הבורר. המבקשת צירפה לבקשה חוות דעת מטעמה על פיה שווי החברה, בהתאם לשיטות ההערכה השונות, הנו בסך של כ-2 מיליון ש"ח. על כן, יש לקבוע כי פסק הבורר אינו תקף, ולבטלו, או לחילופין, להשלימו באופן שייקבע שהמשיבה תשלם למבקשת סך 250,000 ש"ח.

עוד טענה המבקשת כי נגרמה פגיעה בזכות הטיעון שלה וכי הפסק ניתן על סמך דוחות כספיים בלבד, מבלי שניתנה למבקשת הזדמנות להמציא לבורר מסמכים ולטעון טענות בפניו, ולא נערכו ישיבות בוררות.

המשיבה הגישה בקשה לדחייה על הסף של הבקשה לביטול פסק הבורר, מחמת איחור בהגשתה. לטענת המשיבה, על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הוא 45 ימים מן המועד שהומצא למבקשת פסק הבורר, שהוא על פי תצהירי המבקשת 31/7/09, כאשר ימי הפגרה מובאים במניין הימים להגשת הבקשה לביטול, הואיל ותקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקסד"א")אינה חלה על המועד הקבוע בחוק הבוררות.

המשיבה טענה כי שטר הבוררות הנו בר תוקף, וממילא המבקשת מנועה מלכפור בתוקפו של שטר הבוררות משהופיעה וטענה בפני הבורר. עוד טענה המשיבה כי שטר הבוררות נחתם ללא תנאים מוקדמים למתן הפסק, משום שהצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין ההיפרדות העסקית, ומסיבה זו פנו לבוררות. על כן, הבורר היה מוסמך לפסוק בעניין שהוא חלק מהמחלוקת, כפי שפסק, ולמבקשת לא עומדת עילה על פי חוק הבוררות לביטול הפסק. המשיבה טענה גם שהמבקשת הסתירה בבקשתה את העובדה שנמחל לה חוב לחברה בסך של כ-96,000 ש"ח, וזו למעשה התמורה שלה היא זכאית בעד העברת מניותיה, על פי הפסק, ובכך יש משום חוסר תום לב.

המבקשת הגיבה לבקשה לדחייה על הסף, בטענה כי קיימת מחלוקת פוסקים באשר להבאת ימי הפגרה במניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בורר, על פי סעיף 27 לחוק הבוררות, ולכן אין הלכה מחייבת בעניין. עוד טענה בעניין זה, כי הואיל ולמבקשת טענה בעניין תוקפו של שטר הבוררות, אין חלה עליה מגבלת זמן להגשת בקשה לביטול הפסק. למען הזהירות, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר.

השאלות השנויות במחלוקת :

האם הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה במועד הקבוע בדין להגשתה?

האם שטר הבוררות שנחתם בין הצדדים חסר תוקף? במידה ושאלה זו תיענה בשלילה, האם פסק הבורר ניתן בהתאם לשטר הבוררות, ובסמכות? במידה ושאלה זו תיענה אף היא בשלילה, האם עומדת למבקשת עילה אחרת לביטול פסק הבוררות?