דחיית בקשה לבטול כתב אישום מכוח הגנה מן הצדק.

1.         בפניי בקשת נאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם"),  להורות על ביטול כתב האישום נגדו בתיק זה, בגין קיומה של "הגנה מן הצדק", זאת מכח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

2.                     לנאשם, כמו גם לנאשם מס' 2,  מיוחסות בתיק זה העבירות הבאות: תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 274 (1) + (3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334 ו-335 (א)(2) לחוק העונשין.

3.         בכתב האישום בתיק זה נטען, כדלקמן:  

א.ח. (להלן:" א'"), הינו שוטר במשטרת ישראל.  ביום 7.2.12, בסמוך לשעה 19:00, עסק כוח משטרתי, אשר מנה שני כלי רכב משטרתיים, במסגרת מילוי תפקידו  בפעילות מבצעית במהלכה נעצר שוהה בלתי חוקי ביישוב מנדא. במהלך הפעילות האמורה, התקהל מספר רב של אנשים סביב אחד מכלי הרכב בו ישבו א'  ושני שוטרים נוספים. האנשים הנ"ל, לרבות הנאשם, צעקו וקיללו את השוטרים. בעקבות חבטה חזקה שהוטחה בגוף הרכב המשטרתי, בסמוך למקום מושבו של א', יצא א' מהרכב  וראה את הנאשם, אשר עמד בסמוך אליו, בורח. א' הזדהה כשוטר וצעק לעבר הנאשם: "עצור משטרה", אך זה בתגובה המשיך במנוסתו. א' החל לדלוק אחר הנאשם  ולבסוף השיגו. מיד לאחר מכן, הקיפו את א' ואת הנאשם  מספר אנשים, שאז נאשם מס' 2, בצוותא חדא עם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, היכה את א'  באמצעות אגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו. בהמשך לאמור לעיל, תקפו הנאשמים בצוותא חדא יחד עם האחרים את א', באמצעות אגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו, וכן חבטו באזור אוזנו השמאלית של א',  כל זאת בכוונה להכשילו בתפקידו ולמנוע ולהפריע לו מלמלאו. כתוצאה ממעשים  אלו  של הנאשמים, יחד עם האחרים, נגרמו לא' חתך מאחורי תנוך אוזן שמאל, נפיחות מאחורי אוזן שמאל, המטומה ביד שמאל ושפשופים בידיים. בשל ההתקהלות כאמור לעיל, נאלצו השוטרים לעזוב את המקום באופן מיידי.

ב.         נימוקי הבקשה

4.         בבקשתו טוען הנאשם, כי ביום 7.2.2012 נעצר בחשד לעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ובעבירה של  הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו. עוד נטען בבקשה, כי במהלך החקירה הלין הנאשם בפני החוקרת,  כי הותקף על ידי השוטרים שביצעו את מעצרו וגרמו לו לחבלות של ממש, וכי  במהלך הדיון בהארכת מעצרו לצורכי חקירה, חזר הנאשם בפני ביהמ"ש  על הטענה הנ"ל וביקש,  כי החבלות על גופו תצולמנה, דבר שבוצע ביום 9.2.12, בעקבות החלטת ביהמ"ש בעניין זה.

5.         ביום 14.2.2012, ולאחר שניתן על ידי מח"ש "אישור שפיטה" בעניינו של הנאשם, הוגש נגדו  כתב האישום בתיק זה, זאת מספר ימים לאחר  מעצרו של הנאשם, ובד בבד הוחלט על סגירת התיק נגד השוטרים, דבר שאפשר את הגשת כתב האישום. בבקשה נטען , כי מח"ש לא חקרה כלל את תלונתו של הנאשם, לפיה הוכה ע"י השוטרים במסגרת האירוע נשוא כתב האישום, אלא סגרה את תלונתו על אתר.

6.         הנאשם מוסיף וטוען בבקשתו, כי אי קיום החקירה בעניינו מהווה פגם אשר יש בו  כדי להשפיע על ההחלטה להעמידו לדין. לדידו,  אם  הייתה נחקרת כדבעי תלונתו , ייתכן וכלל לא היה מוגש נגדו כתב האישום בתיק זה.

7.         עוד טוען הנאשם, כי בניהול ההליך הפלילי נגדו, מקום שבמח"ש הוחלט  על סגירת התיק, מבלי שנחקרו  השוטרים או הנאשם עצמו, יש משום פגיעה קשה בתחושת הצדק והיושר, נוכח החמצת ההזדמנות למיצוי החקירה בעניינו בצורה אשר יכלה להועיל לו וכי לא ניתן לרפא את הפגמים הנ"ל באמצעים מתונים יותר, מאשר ביטול כתב האישום.

ג.         תגובת המאשימה

8.         המאשימה בתגובתה בכתב מתנגדת לבקשת הנאשם.

9.         המאשימה טוענת בתגובתה, כי ההחלטה ליתן "אישור שפיטה" ולא לפתוח בחקירה, מסורה על פי החוק לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים במח"ש, אשר סברו במקרה דנן כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה".

10.        המאשימה מוסיפה וטוענת בתגובתה, כי הנאשם בחר במסגרת ההליך הפלילי לטעון לפגמים  באופן קבלת ההחלטה במח"ש ולא הגיש ערר נגד סגירת התלונה נגד השוטרים, חרף זכותו על פי דין.  לגישת המאשימה, אם בית המשפט יידרש לטענת הסף הגורפת של הנאשם, כעילה לביטול כתב האישום, יהיה בכך כדי להוות תמריץ  לעבריינים להלין נגד שוטרים ולסבכם על לא עוול בכפם, בתקווה כי הדבר יביא לביטול ההליך הפלילי כנגדם.

11.        המאשימה  טוענת עוד, כי אף אם נפל פגם בהחלטת מח"ש, הרי שאין בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגם הנטען, כדי לפגוע פגיעה קשה בתחושת הצדק וההגינות, שכן יש להוכיח  על אף חזקת כשרות המינהל ועל אף בחינת החומר המשטרתי , כי עדיין נפל פגם בפעולת הרשות.

12.        כן טוענת  המאשימה בתגובתה, כי  אם בית המשפט יגיע למסקנה שונה מזו  של מח"ש ושל הפרקליטות, לאחר שמיעת הראיות, יוכל הוא לזכות את הנאשם בשלב הכרעת הדין.

13.        לסיכום, נטען בתגובת המאשימה, כי בעניינו של הנאשם לא התקיימו התנאים המכשירים קבלת טענת הגנה מן הצדק וכי, אין בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה בתחושת הצדק וההגינות.

ד.         דיון והכרעה