דחיית ביצוע בדיקת רקמות לבחינת אבהות בשל נזק שעלול להיגרם לקטין

  כללי

 1.        בפני הכרעה לגבי ביצוע בדיקת סיווג רקמות, לבחינת אבהות נתבע על קטין.

2.        א.     קיתונות של דיו נכתבו מהלך השנים לגבי האינטרסים הקיימים בסוגיה זו.

           ב.      בקליפת האגוז יצוין, כי אין חולק שבדיקת סיווג רקמות מהווה מכשיר מצוין לבירור האמת; בירור האמת, העובדתית, הנה אחת ממטרות ההליך המשפטי.

           ג.      דא עקא שטובתו של קטין נתפסת כערך עליון בשיטתנו, המסיג ערכים רבים וטובים.

           ד.     משכך, הוכר חזור והכר, ערך טובת הקטין, כערך אשר יכול למנוע בירורה של האמת.

3.        א.     כך, מקרים בהם בירור האמת עלול להכתים את הקטין בכתם אשר ימנע חיתונו ויביא נידויו, שללו בירור האמת. (טענות ממזרות בדין היהודי)

           ב.     כך, מקרים בהם עלול היה להיפגע ייחוסו של קטין, או זכותו לרשת, שללו בירור האמת (בדין השרעי); רק לאחרונה דחיתי בקשה לביצוע בדיקת רקמות בין צדדים שרעים (תמ"ש קריות 282/08, לא פורסם), עקב חשש לפגיעה בייחוס, ועקב כך שלא הוכח בפני כי התועלת תגבר על הנזק (כשמדובר בהורים נשואים).

4.        א.     שיטות לבחינת טובתו של קטין, והשיקולים אותם יש לאזן, במסגרת הבחינה הלכו ונשתכללו מהלך השנים האחרונות; כך, נפסקו מדרגים לבחינת השאלה, הן לגבי כל קטין, והן לגבי קטין קונקרטי.

           ב.     ראו למשל ע"א 1354/92 היועמ"ש נ' פלוני, פ"ד מח (1), 711; בר"ע 2426/07 פלונית נ' פלוני (לא פורסם); ע"מ (ת"א) 1327/06 פלונית נ' אלמוני ועוד.

5.        א.     על מנת לנסות ולהסדיר חלק מהבעיות והאינטרסים המתנגשים, חוקק המחוקק את חוק מידע גנטי, לאחרונה, אשר אמור היה לקבע את ביצוע הבדיקות.

           ב.     החוק תוקן סמוך למועד החלטתי זו.

           ג.      אין חולק כי החוק נותן אבני דרך חשובות בבחינת הסוגיה; החוק מאפשר גם הליכי כפיה יוצאי דופן, על מנת לבצע הבדיקות, באם כך יורה בית המשפט.

           ד.     יחד עם זאת סבורני כי החוק ותיקונו, אינם משנים את לב לבה של הסוגיה- החתירה לטובתו של הקטין ; כך, לאחרונה, ניתן בע"מ (ת"א) 1260/07 פסק דין המנתח את ההלכות בדבר בדיקות סיווג רקמות לאחר חקיקת החוק; לאורכו ורוחבו של פסה"ד חוזרים כב' שופטי ההרכב אל הליבה- טובת הקטין (וראה סעיפים 29 לפסה"ד שם, עמ' 25 לפסה"ד, ועמ' 31 לפסה"ד).

6.        א.     כאן המקום להדגיש, כי לא כל בדיקת רקמות מהווה פגיעה בטובת קטין; לקטין הזכות לדעת מיהו אביו; נוסף על כך, פעמים רבות בדיקת הרקמות יכול ותביא מזור כלכלי כזה או אחר לקטין, וגם בכך תושג טובתו (היחסית).

            ב.     מעבר לכך, יש לזכור כי גם לצדדים בתיק הזכות לדעת זהות צאצאיהם; לא רק הקטין ומערכת המשפט (בחתירה אחר בירור האמת) הם הערכים אותם יש לאזן, אלא גם את זכויות הצדדים.

            ג.      בצד זאת יש לזכור, כי הפסיקה קבעה, כי על אף זכויות רבות של הצדדים, מערכת המשפט ועוד, זוהרת לה בפסגתה, טובתו של הקטין.

 7.        לאור אינטרסים מתנגשים אלו, ברור כי בחשש בעלמא לפגיעה בטובת הקטין לא יהיה די כדי לשלול את זכויות הקטין עצמו, הצדדים והחתירה לאמת; משכך, כדי למנוע בירור האמת, יש להראות סיכוי של ממש לפגיעה בטובת הקטין, ולהראות כי הנזק אשר יצמח כתוצאה מביצוע הבדיקה יעלה על התועלת בה.

8.        במסגרת שיקולים אלו, יובאו בחשבון מספר פרמטרים- כך, למשל השלכות חברתיות אשר עלולות לחול על הקטין, גיל הקטין והבנתו, ידיעתו אודות ההליכים המשפטיים, ועוד; כך, גם המחוקק ראה לנכון להחיל חזקות לגבי קביעת טובת הקטין, , מקום בו הורי הקטין היו נשואים.