דחיית 70 תביעות חיילי צה"ל שבמסגרת שרותם באו במגע עם מי הקישון שגרם לטענתם למחלותיהם - מחוסר קשר סיבתי.

1.         התובעים  שירתו בצה"ל, רובם בשנות ה 70 ו- ה- 80 של המאה הקודמת, וטענו כי במסגרת שירותם הצבאי באו במגע עם מימיו של נחל הקישון (להלן- "הקישון או הנחל"), ולימים, חלו הם במחלות שונות, חלקן מחלות סרטן ממאירות מסוגים שונים, וחלקם במחלות שונות אחרות, וחלקם אף נפטרו כתוצאה ממחלותיהם, והתביעה הוגשה על ידי עזבונותיהם ויורשיהם.

            התובעים טענו בתביעותיהם, כי המחלות בהן לקו באו להם בשל זיהומו של הקישון, ובייחוד בשל הימצאותן של חמש מתכות - ארסן, ניקל, כרום, קדמיום ועופרת (להלן- "המתכות"), וכן, הימצאותו של בנזן, במימיו של הנחל (המתכות והבנזן יכונו להלן גם "החומרים המזיקים").

טענת התובעים הייתה כי הנתבעים הם אלו אשר אחראים לזיהומו של הקישון, בשל כך שהזרימו במשך שנים רבות את החומרים המסוכנים הללו למימיו.

הטענה הינה כי הנתבעים הזרימו במשך שנים כמויות גדולות של עודפי שפכים, רעלנים, וחומרים מסרטנים, ובהם אף המתכות והבנזן, כאשר חומרים אלו הצטברו בקרקעית הנחל בבוצה מזוהמת, אשר אף פגמה בכושר ההולכה של הנחל, וגרמה לריכוזם של החומרים המזהמים במימיו. עוד נטען כי מן המים המזוהמים ומן הבוצה עולים לאוויר חומרים נדיפים רעילים, אשר מרחפים מעל פני המים כתרסיס.

2.         התובעים טענו בתביעתם  כי  מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים  בקשר עם זיהומו של הקישון  עולים כדי עוולת מטרד לציבור בהתאם לסעיף 42 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח-1968 (להלן "הפקודה") וכן כדי עוולת הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודה, וכדי עוולת רשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודה.

עוד טענו התובעים כי הנתבעים גרמו לפגיעה  בגופם ובבריאותם ובזכותם לחיים, ובכך פגעו אף בזכויותיהם על פי  חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובייחוד סעיפם 2 ו- 4 בו. 

3.         בכתבי הגנתם, הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענותיהם של התובעים, הן את הטענות בדבר אחריותם לזיהומו של הקישון, והן הטענות בעניין הקשר הסיבתי בין זיהומו הנטען של הקישון לבין מחלותיהם של התובעים. בעניין זה טענו הנתבעים כי אין כל קשר סיבתי, לא עובדתי ולא משפטי, בין חשיפתם הנטענת של התובעים למימי הקישון לבין המחלות שלקו בהן.

            הנתבעים, מצדם, שלחו 38 הודעות צד ג'  לצדדים שלישיים אשר, על פי הטענה, עסקו אף הם בזיהומו של הנחל, וכן נשלחו אף  6 הודעות צד שלישי כנגד מבטחים שונים.

4.         על פי החלטת בית המשפט, בשלבים הראשונים של הדיון בתיק זה, נקבע כי, ראשית לכל, תידון שאלת הקשר הסיבתי במובנו הצר, דהיינו, האם ישנו קשר סיבתי בין החומרים שהיו מצויים במי הקישון, לבין מחלותיהם של התובעים, וזאת מבלי להתייחס, בשלב זה, לשאלה, לפתחו של מי מן הנתבעים יש לגלגל את הנזק הנטען.

בעניין זה, הוחלט כי אף שהתובעים חברו יחדיו בתביעה שבפני, הרי שכל אחד ואחד מהם הינו תובע עצמאי, ויהיה עליו להוכיח כי פעילותו בקישון היא הגורם למחלתו, וכך נאמר בהחלטה מיום 3/3/04:

"למעשה יהיה מדובר בכ-63 תביעות שונות שיש בהם רכיבים משותפים רבים ואולם כל הטוען כי ניזוק הוא תובע עצמאי. לעניין יהיה על בית המשפט לקבוע(ואני מתייחס רק לסוגית הקשר הסיבתי), האם הפעילות הספציפית בה עסק אותו חייל בקישון, אם תוכח, היא הגורם שחשף אותו לחומרים מסוכנים ולפגיעה בו. לעניין זה אין בהכרח דינו של צוללן כדינו של משיט סירה או חייל שביצע פעולות על החוף בסמוך למים, וכך הלאה, כל אחד בהתאם למידת הפעילות ומידת החשיפה למי הקישון שיש באותה פעילות. לא בהכרח גם דינן של כל המחלות זהה. אומנם בלשון העם נוהגים לכנות את כולן כ"סרטן" ואולם יש סוגים שונים של מחלות ממשפחת מחלות אלו, והוכחת הקשר הסיבתי בין חומרים מסוכנים בנחל הקישון למחלה מסוימת, אינו בהכרח גם הוכחת קשר סיבתי למחלה אחרת, גם אם דומה במאפייניה. כל מקרה לגופו, וכל מקרה טעון הוכחה. אוסיף עוד, והדברים מובנים כי בהחלט יתכן שחלק מהתובעים נחשפו, אולי, לחומרים מסוכנים גם במקומות אחרים ובמסגרות אחרות, כמו מקומות עבודה בהם עבדו לאחר השירות הצבאי וכדומה".

העולה מן האמור לעיל הינו כי עול ההוכחה שהוטל על התובעים,  היה בקשר לעניינים הבאים:

א.         הוכחה כי החומרים המזיקים אכן היו מצויים, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, במימיו של הקישון.

ב.         הוכחה  מדעית לפיה חשיפה לחומרים הללו יכולה לגרום למחלה שבה חלה כל תובע ותובע.

ג.          הוכחת פעילותו של כל תובע ותובע במימי הקישון, ועצם חשיפתו לחומרים המזיקים  הנטענים.

ד.         הוכחה כי החשיפה הנטענת, היא, אכן, זו שגרמה בפועל למחלה.  

5.         סוגיית הקשר הסיבתי  - כללי :

דומה כי לא יהא זה מיותר להזכיר לעצמנו, בקליפת אגוז, כמה עקרונות יסוד בשאלת קשר הסיבתי הנדרש להוכחת אחריות בעילה של רשלנות, או הפרת חובה חקוקה.

5.1        הקשר הסיבתי הינו יסוד הכרחי להוכחת עוולות מן הסוג שבו אנו עוסקים, באשר כלל היסוד בדיני הנזיקין הינו כי המזיק אחראי רק לתוצאות המזיקות שנגרמו בעקבות העוולות שעשה.