דחייה על הסף של תביעה להפחתת מזונות קטינים ושינוי הסדרי שהייה

א.        התביעות והצדדים:

1. בפניי סדרה של תביעות שהגישו בעלי הדין בעניין ילדיהם: התובע הגיש תביעה להפחתת מזונות ותביעה לשינוי הסדרי שהייה ואילו הנתבעת עתרה להרחבת הסדרי השהייה של הילדים עם אביהם כך שיכללו לינה באמצע השבוע.

2. הצדדים מוכרים לבית המשפט מהתדיינויות קודמות שהיו ביניהם על רקע סכסוך ומשבר בחיי הנישואין, כאשר הנתבעת טענה שהתובע נאף בה עם אשה אחרת ונהג בה באלימות. במסגרתם של אותם הליכים, הגיעו הצדדים בסופו של יום לכלל הסכמות, חרף המשקעים והכעסים ההדדיים. ביום 10/03/2015 הועלו ההסכמות על גבי הפרוטוקול בסיוע בית המשפט והכל כאשר הצדדים מיוצגים בידי באי כוחם. המדובר הוא בהסכם גירושין מפורט שיש להביא חלק מפרטיו על מנת להבין טוב יותר פרטי וסיכויי התביעות שבפניי.

3. אלו עיקרי ההסכם שערכו הצדדים :

            3.1.       הצדדים מתגרשים בהסכמה.

            3.2        הילדים נותרים במשמורת פיזית של האם.

3.3.       הסדרי שהות בין האב לבין הילדים הם פעמיים בשבוע: פעם אחת איסוף ממוסדות החינוך עד השעה 19:30 ופעם נוספת מהשעה 17:30 עד השעה 19:30. הימים יתואמו מדי מוצ"ש באמצעות מסרון בהתאם לסידור העבודה של הבעל (משמרות במפעל).

                        כל סופ"ש שני, החל מיום ו' מהמסגרת הלימודית ועד שעתיים לאחר צאת השבת.

                        בגין הפרת הסדרי שהייה ישלם תוטל על האב סנקציה כספית.

3.4        האב ישלם מזונות הקטינים ומדורם סך של 4,100 ₪ (1,300 ₪ לי.ר., 1,300 ₪ לת.ר. ו-1,500 ₪ לנ.ר.).

3.5.       הצדדים הסכימו, כי הזכויות בדירת **, בה התגוררו הצדדים תישארנה ע"ש האישה בלבד.

4. אין חולק, כי הצדדים פעלו על פי הוראות ההסכם ואף התגרשו בהסכמה בבית הדין הרבני האיזורי בטבריה תוך שהנתבעת מוותרת על כתובתה וטענותיה לפיצוי.

            כיום הצדדים גרושים ועל בית המשפט להידרש לתביעותיהם ביחס לחבותם כלפי 3 ילדים קטינים (מהם זוג תאומים).