דחייה על הסף בתיק אימוץ

1. בפני בקשת ב"כ היועמ"ש לדחייה על הסף את בקשת המבקשים למתן צו אימוץ על הקטינה , אם על דרך הכרה בצו אימוץ שניתן למבקש ביום 7.7.14 במדינת הפיליפינים ואם על דרך מתן צו אימוץ על פי חוק אימוץ ילדים התשמ"א -1981 (להלן :"חוק אימוץ ילדים").
2. ביום 22.1.17 ניתנה החלטת בימ"ש זה (להלן : "החלטתי") בבקשת המבקשים להתיר את כניסתה של הקטינה למדינת ישראל על מנת שניתן יהא לדון בבקשת האימוץ לגופה תוצאתה תהיה אשר תהיה.
3. בהחלטתי כאמור , התרתי את כניסתה של הקטינה למדינת ישראל בליווי דודתה , בכפוף לקביעת ערבויות על ידי ביה"ד לערערים ולמשך 30 ימים בלבד לצורך בחינת הקשר ההורי שבין הקטינה למבקשים זאת טרם הדיון בבקשת האימוץ לגופה:- 

" למעשה המבקשים נדרשים להוכיח לבית המשפט זה טרם דיון במתן צו אימוץ כי בינם לבין הקטינה קיימים קשרי הורות כפי טענתם. אולם על מנת שביהמ"ש יוכל לבחון את טיב הקשר וסוגו , נדרש ביהמ"ש לקיום ההליך ולצורך כך נוכחותה של הקטינה הכרחית דרושה וחיונית לצורך ניהול ההליך".

(שורות 213-216 עמ' 7 להחלטה)

4. עוד ציינתי ברחל ביתך הקטנה כי :

" הדרישה לקביעת ערבויות לשם מתן היתר כניסה לקטינה נועד להפיג כל חשש שמא כניסתה של הקטינה לארץ תהפוך לעובדה מוגמרת אשר תמנע את יציאתה בעתיד , במקרה הצורך ואשר תכפה מצב עובדתי קיים על בית משפט זה או על מדינת ישראל במתן מעמד לקטינה"

(שורות 242-245 עמ' 8 להחלטה)

5. וכן הדגשתי כי :

" ...יש לקטינה מקום לשוב אליו במדינת הפיליפינים יחד עם דודתה , היה ובית המשפט לא יקבל את גרסת המבקשים..."

( שורות 246-247 עמ' 8 להחלטה)

6. באת כוח היועמ"ש עתרה בבקשת רשות ערעור לביהמ"ש מחוזי לוד על החלטתי זו,

עיון בהחלטת הערעור מלמד בתמצית על טענות באי כוח הצדדים כדלקמן:

באת כוח היועמ"ש:

 באת כוח היועמ"ש טענה כי החלטת בימ"ש זה המתירה את כניסתה של הקטינה למדינת ישראל ניתנה שלא בסמכות וכי הסמכות נתונה לביה"ד לערערים .

עוד טענה באת כוח היועמ"ש כי היה על בימ"ש זה לדחות את התביעה על הסף מהטעם שאין כל היתכנות משפטית לאימוץ הקטינה על פי הדין החל בישראל , היינו על פי חוק אימוץ ילדים. 

בא כוח המבקשים: