דזנה נ' גוטמן ואח'

החלטה

בפני בקשה שהוגשה ע"י התובע, המבקש את מחיקת כתב ההגנה בנימוק לפיו התצהיר שהוגש ע"י הנתבעים לתמיכה בכתב הגנתם לא הוגש ע"י מי שבקיא בעובדות, אלא ע"י פקידת התביעות של הנתבעת 2, ולפיכך אליבא דטענת המבקש אין מדובר בתצהיר כלל, אלא שמדובר בתצהיר פיקטיבי שכאילו לא הוגש.

כידוע, בתי המשפט כורעים תחת הנטל וכמויות אדירות של תביעות מחכות לתורן ומתדיינים רבים משוועים לסעד, וכמהים לזמן השיפוטי היקר המצוי במשורה.

אכן, בעל דין זכאי להעלות טענות שיש לו במסגרת בקשות ביניים, חרף העומס בבתי המשפט, אולם המדובר בטענות אמיתיות הראויות להישמע, צד אינו אמור להעלות טענות סרק דיוניות שאין בהן אלא משום השחתת זמנו של בית המשפט לריק, ואקדים ואומר כי בקשה זו הינה דוגמא לבקשה שלא היה מקום להגשתה.

תקנה 214ג. לתקנת סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת "בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר ייפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך עפ"י טופס 17א. לשם אימות העובדות שבכתב הטענות".

במקרה דנן הוגש תצהירה של גב' עדי פילוסוף, עובדת במחלקת התביעות של התובעת אשר הצהירה כי המקור לידיעתה את עובדות כתב ההגנה הינו מהמסמכים שבתיק התביעה.

לדידי, אין כל פסול בהגשת תצהיר מסוג זה, לתמיכה בכתב טענות בסדר דין מהיר, ובמיוחד כאשר מדובר בתביעות שיבוב, המוגשות לאלפים ע"י חברת ביטוח או חברות ליסינג, וכאשר פקידת הביטוח של הנתבע מצהירה מטעם התובע לפי מיטב ידיעתה בהתאם למסמכים המצויים בתיק

התקנה אינה מחייבת הגשת תצהיר של אדם המכיר את העובדות מידיעה אישית, זאת אני למד מנוסח סעיף 3 לטופס 17א. שהינו דוגמת נוסח התצהיר שנקבע ע"י מתקין התקנות ולפיו "האמור בסעיפים... שבכתב התביעה/כתב ההגנה...הוא נכון למיטב ידיעתי ואמונתי, המקור לידיעתי ואמונתי הוא...".

נוסח התקנות איפוא, מאפשר כי תצהיר התומך בכתב טענות בסדר דין מהיר יוגש גם ע"י מצהיר מטעם אותו צד, הגם שאינו מכיר את העובדות מידיעה אישית, אלא יכול המצהיר ויכיר את העובדות ממקור אחר שיפורט בתצהיר, כדוגמא מטיפול בתיק או ממקור אחר.

עם כל הכבוד, אין דעתי כדעתו של בית המשפט השלום בירושלים, עליו הסתמך התובע וכידוע פסקי דינו אינם מחייבים אותי.

יחד עם זאת, יש להדגיש כי לא יהא די בתצהיר פקידת הנתבעת כדי להוכיח את ההגנה אם אין מדובר בעובדות המצויות בידיעתה האישית של המצהירה .

כאמור בתגובת המשיבה, אכן בתביעות שיבוב השתרש סדר דין ולפיו במועד הדיון המקדמי מתייצבים לדיון הנהגים מטעם המעורבים בתאונה והמכירים את העובדות מידיעתם האישית, והם מעידים במועד הדיון המקדמי, באופן פרונטאלי מעל דוכן העדים מבלי שהגישו קודם לכן תצהיר, פסקי הדין בתביעות אלו ניתן בד"כ באותו יום.

סדר דין זה, תורם רבות לייעול הדיון ולחסכון בזמן שיפוטי יקר, מבלי שתיפגע זכותם הדיונית של מי מבעלי הדין, כמובן שאין כל פסול בדרך דיונית זו לקיום הדיון, כאשר היא מאושרת ע"י השופט היושב בדין.

מן הראוי לציין כי המצהירים שחתמו על תצהירי התמיכה לכתב התביעה, אינם מתייצבים לדיון המקדמי, ומי שמתייצב לדיון הם העדים שהיו נוכחים באירוע.

בעניין זה יש להדגיש כי גם כב' השופט מינץ עליו מסתמך התובע, עשה שימוש בסדר הדין האמור וזאת בת.א. 4880/03 בסט קאר נ' יעקובוב עת קבע: "בעניינינו כאמור, התובעת שהיא חברה להשכרת רכב לא צירפה את תצהירו של נהג הרכב לאימות נסיבות התרחשות התאונה, לעומת זאת צורף תצהירו של פקיד תביעות אצל התובעת,....וברור כי תצהיר מעין זה אין בו כדי לאמת את העובדות שנטענו ביחס לנסיבות התאונה. ברם במקרה כזה לטעמי התובעת ריפאה מחדל זה ולו למפרע, כאמור, בסופו של יום,התובעת הצליחה להוכיח את תביעתה באמצעות עד ראיה.. אכן תצהירו של עד זה לא צורף לכתב הטענות ... אך אין בפגם דיוני זה כדי להדוף את התביעה..".

כאמור, אינני מוצא כל פסול בהגשת תצהיר תמיכה לכתב ההגנה ע"י פקידת הנתבעים, בשלב המקדמי, ובלבד שבמועד הדיון, יעיד עד המכיר את העובדות ממקור ראשון.

בנושא דקדקנות יתירה על סדרי דין, אין לי להפנות לדברים שנקבעו ע"י כב' השופט אוקון בבש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון (12.10.2000)

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות יתר, במקום בו נדרשת התחשבות, עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על ידי הזכויות המוגנות. לעיתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

המבקש המקפיד עם המשיבות על סדרי דין אינו מקפיד על סדרי הדין כאשר מדובר בהתנהלותו שלו.

החלק הארי של תביעת התובע, עילתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, וזאת למרות שתביעה כזאת לא ניתן להגיש בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214ב. לתקנות.