דורפמן נ' ברודנר ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 20/10/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב הוא נסע עם רכבו ברחוב ויצמן ברעננה ,במסלול השמאלי מבין שלושה וזאת, על מנת לפנות שמאלה לכיוון בית לוינשטיין והנתבעת 1 נסעה בנתיב מימינו. לטענתו הואיל ומופע הרמזור היה אדום הוא המתין להתחלפות המופע ומשמופע הרמזור התחלף לירוק החל בנסיעה בפניה שמאלה וכך, אף עשתה הנתבעת 1 . לטענת התובע, בעת שהיו שני כלי הרכב במהלך הפנייה, סטה רכבה של הנתבעת 1 לכיוון רכבו ופגע בו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך עליה ועל מבטחת רכבה- הנתבעת 2 - לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעות, במועד הנקוב עם התחלפות מופע הרמזור לירוק החלו שני כלי הרכב בנסיעה לכיוון שמאל והיה זה רכבו של התובע אשר סטה לכיוון רכבה של הנתבעת 1 ופגע בו. לטענת הנתבעת 1 היא ניסתה להסיט את רכבה על מנת להימנע מפגיעה ואולם, הדבר לא עלה בידה. הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי הואיל ומדובר בפגיעה קלה יחסית לא תבעה את התובע ואולם, אין בכך בכדי לשנות את טענתה ולפיה האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע וכן, אשתו – הגב' ולשונוק סופיה והנתבעת 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לרכבים המעורבים.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה כאשר בתמיכה לגרסתו של התובע העידו התובע ואשתו ומנגד העידה הנתבעת בתמיכה לגרסתה. משכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי עסקינן במקרה בו כפות המאזניים מעויינות באשר אין בראיות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לאיזה מגרסאות הצדדים. כך, כאמור התובע העיד בתמיכה לגרסתו את אשתו. בהקשר זה עדותם של התובע ואשתו מוחזקת כעדות יחידה בהתאם לדין ולא מצאתי לייחס משקל נוסף לעדות נוספת זו. בנוסף, עיון בתמונות הנזק מעלה כי תמונות הנזק תואמות כל אחת מגרסאות הצדדים ומשכך, אין בהן בכדי להטות את המאזן לאיזה מהגרסאות.

לאור האמור ומשלא היה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו , דין תביעתו להדחות.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . בנסיבות ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.