דוראני נ' פרץ ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי של 30,000 ₪ עקב הפרת הסכם שנערך בין התובע לבין הנתבעת 1. ביום 24.4.10 לפיו התובע רכש מהנתבעת 1 רכב מסוג GMC שנת ייצור 1996 תמורת 22000 ₪.

2.בפי התובע מספר טענות:

(1)הוצהר בפניו על ידי הנתבעת 1 ובעלה נתבע 2 שהורכב מנוע חדש ברכב שעשה 80,000 קילומטר ויש על המנוע אחריות.

(2)מערכת הגז מאושרת ותקינה.

(3)שמצבו המכאני של הרכב מצוין.

אולם לאחר שהתובע ערך בדיקה במכון ( ב- 28.5.10) למעלה מחודש לאחר הרכישה, התברר שהיו הרבה ליקויים ברכב.

בהסכם נאמר:

"בזאת מתחייבת המוכרת להמציא את שטר המכר של המנוע תוך 30 יום מהיום במידה ושטר המכר לא יגיע העסקה תבוטל והרכב ישוב לקדמותו והכסף ישוב לבעליו".

לטענת התובע, שטר המכר לא הגיע אליו באיחור קצת אם כי הוא לא מציין מועד מדייק.

3.על פי האמור בכתב התביעה לא הייתה אחריות על המנוע. כמו כן מערכת הגז לא היתה תקינה ולא עברה מבחן של משרד הרישוי.

4.בנסיעתו הראשונה התובע טוען שהרכב נכבה בדרך. לטענת התובע הרכב עומד ללא שימוש וכל כספו ירד לטמיון.

5.הנתבעים טוענים שלפני חתימת ההסכם התובע בדק את הרכב עם חבר שבא עמו, והבין שדובר ברכב ישן.

הנתבעים טוענים שאכן הנתבעת רכשה מנוע חדש לרכב ושלמה 5500 ₪ יומיים לפני עסקת המכירה עם התובע, שטר המכר נשלח לתובע בדואר רשום ביום23.5.10 (תוך 30 ימים).

כמו כן התובע ניהל עמה מו"מ בטלפון והוריד את המחיר ל- 24,000 ₪ אך כאשר הגיע טען שיש לו רק 21000 ₪ אותו שלם ומסר שיק של 1000 ₪ ליתרה, שלא כובד. באשר למערכת הגז נאמר לתובע שאכן דרוש תיקון אך עלות התיקון היא רק 400 ₪.

הנתבעת אכן מודה שאמרה לתובע שהרכב טוב, ושימש את הנתבעים נאמנה.

"הבעיה היחידה נפתרה החלפנו מנוע ויש לו אחריות של שלושה חודשים. לא אמרתי שהרכב מעולה, זה לא אוטו חדש" (עמ' 3 שורות 1-3).

לדברי הנתבעת, התובע ביקש להוריד את המחיר מכוון שהתכוון להשקיע ברכב כמקובל ברכב ישן.

5.התובע אכן אישר שהיה עם חבר לרכוש את הרכב אך טען שהחבר אינו טכנאי.

הבאתי אותו בתור חבר...הוא היה צריך להחזיר את האוטו איך נחזיר שני רכבים" (עמ' 1 שורות 11,12).