דור זהב חברה לקבלנות בנין והשקעות בעמ ואח' נ' לקס

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה אשר הוגשה כנגד המבקש, על הסף, מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה.

לחילופין, מבוקש לסלק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

לחילופי חילופין מבוקש להורות למשיבות (התובעות) לתת למבקש פרטים נוספים בקשר לכתב התביעה, תוך דחיית המועד להגשת כתב הגנה, עד לאחר מתן פרטים נוספים אלה, וכן להורות למשיבות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש (הנתבע) בהליך.

יצוין כי כתב הגנה הוגש ביום 01/08/11, תוך הודעה לפיה המבקש שומר על זכותו להשלים ו/או לתקן כתב ההגנה לאחר מתן החלטה בבקשה המקדמית לקבלת פרטים נוספים לכתב התביעה.

רקע

המשיבה 1 היא הבעלים הרשום של גוש 6355 חלקה 290 ו-291 הממוקמים בהרצליה.

המשיבה 2 היא בעלת הערת אזהרה הרשומה על זכויות הבעלות של המשיבה 1 בגין זכויותיה כאמור.

המבקש הוא דייר מוגן בשטח של 22 מ"ר, המהווים חלק ממבנה מסחרי בן 175 מ"ר הממוקם ברחוב סוקולוב 21 בהרצליה (להלן: "המושכר") על פי הסכם שכירות שנחתם בין המבקש לבין המשיבה 1 ביום 28/1/87 (להלן: "הסכם השכירות").

להשלמת התמונה יצוין כי המושכר היה ידוע בעבר כחלק מגוש 6355 חלקה 11.

בשנת 2002 אושרה לביצוע תוך 5 שנים, תכנית בניין עיר הר/1730/א, אשר חלשה בין היתר גם על גוש 6355 חלקה 11, במסגרתה בוצעו איחוד וחלוקה מחדש של השטח, שלא בהסכמת בעלים (להלן: "התכנית" או "תכנית הר/1730/א").

במסגרת התכנית נערכה כמקובל טבלת הקצאת ואיזון זכויות בין כלל בעלי השטח.

לאחר ביצועה ורישומה של התכנית בשנת 2007 ולאחר עריכת איזון בין זכויות הנוגעים בדבר, חולק האזור מחדש וסופררו החלקות מחדש ביניהן חלקות 289 (שאינה בבעלות מי מהמשיבות), 290 ו-291 (אשר בבעלות המשיבה 1).

המשיבות, אשר סברו כי המושכר ממוקם על אחת מהחלקות אשר בבעלות המשיבה 1, הגישו כנגד המבקש תביעה לפינוי וסילוק ידו מהמושכר מחמת הפרת הסכם השכירות.

לטענת המבקש, המושכר ממוקם על חלקה 289 אשר אינה בבעלות מי מהמשיבות. על רקע האמור הגיש המבקש הבקשה שבפניי.

טענות הצדדים בתביעה

בכתב התביעה טוענות המשיבות כי יש להורות על פינוי המבקש מהמושכר בשל הפרות יסודיות של סעיפים 11(א) ו-11(ב) להסכם השכירות, עת ביצע שינויים ותוספות במושכר מבלי שקיבל אישור הבעלים לכך, בכתב ומראש, וללא רישיון מתאים.

בנוסף טוענות המשיבות כי המבקש משתמש בשטח נוסף של 99 מ"ר המתווסף על שטחו של המושכר (22 מ"ר) (להלן: "השטח הנוסף"), עבור מחסנים וסככות המהווה שינוי במטרת השכירות כפי שפורטה בהסכם השכירות ("מכירת ירקות").

שינויים אלה, כך טוענות המשיבות, מהווים הפרות יסודיות של הסכם השכירות, המקימות עילה לפינוי המבקש מהמושכר ומשטח הפלישה. בנוסף טוענות הן כי מעמדו של המבקש בשטח הנוסף אינו מעמד של דייר מוגן אלא מעמד של מסיג גבול ופולש, העושה על חשבון המשיבות עושר שלא במשפט. לפיכך תובעות המשיבות גם דמי שימוש ראויים בגין השימוש בשטח הנוסף.

נוכח האמור ומאחר ועל אף האמור מסרב המבקש לפנות את המושכר ואת השטח הנוסף, הגישו המשיבות כתב תביעה לפינויו מכלל השטח הנזכר.