דונסקי נ' יאנוביצקי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ברח' כצנלסון בכפר סבא ביום 12.2.10, שבה היו מעורבים קטנוע בבעלות התובע, רכוב ע"י בנו מר גל דונסקי, ורכב הנתבע 1 בבעלות נתבעת מס' 2.

התובע עותר לסך של 5,078 ₪. הסכום מורכב מתיקון הקטנוע בסך 3,781 ₪, דו"ח שמאי בסך 580 ₪, שחזור מסמכים 116 ₪, הפסד יום עבודה 500 ₪, נסיעות ואגרת בימ"ש בסך 101 ₪.

לפי דברי מר גל דונסקי, בנסיעתו על האופנוע, הוא עקף שניים או שלושה כלי רכב לפניו, אך כשהגיע לרכב הנתבע, החל הנתבע בפניה שמאלה, כאשר מר דונסקי "ממש במקביל אליו".

מר דונסקי מודה שהוא ביצע את העקיפה בצד שמאל של הקו המקווקו, אך לא נסע מהר. לטענתו, לא היתה לו כל אפשרות לדעת שהנתבע ירצה לפנות שמאלה, והדבר בא כהפתעה מוחלטת בשבילו. לטענתו, לא ניתן להבחין בפניה שמאלה לרח' חטיבת גולני, מקום שבו הנתבע פנה שמאלה.

גרסת הנתבע 1 שונה לחלוטין. הוא נסע ברח' כצנלסון, מקום מוכר לו, ובמהלך הנסיעה החל לאותת שמאלה והאט את מהירותו לכ-15 קמ"ש, התחיל לסובב את ההגה, "ומישהו נכנס בי מאחורה. הוא נכנס בי ממש כשהתחלתי לפנות". (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 15).

לטענת הנתבע 1, לפני שהוא החל לפנות, הוא אותת והסתכל במראה, ולא ראה את רוכב האופנוע, וכן הוא משער שרוכב האופנוע התקרב אליו במהירות. כנגד טענה זאת, טוען הרוכב שאם היה נוסע במהירות, תוצאות התאונה היו הרבה יותר חמורות מאשר היו בפועל.

לאחר ששמעתי טענות בעלי הדין ועיינתי במסמכים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן נימוקיי לכך:

1.שני הנהגים תרמו תרומה שווה לתאונה זו.

2.עיון בתמונות שהתובע הגיש לביהמ"ש בנוגע מקום האירוע, מגלה שניתן להבחין בקלות בפניה שמאלה לרח' חטיבת גולני. לכן, היה על התובע לקחת בחשבון, כאשר הוא עובר מספר כלי רכב ומתקרב לפניה, שאחד מהם עשוי לפנות שמאלה. ניכר הדבר שהפגיעה ברכב הנתבע 1 היא בצד שמאל קרוב לדלת האחורית, פירושו של דבר שהוא כמעט השלים את הפניה והתובע היה צריך להבחין בו.

3.באשר לנתבע, חובתו על פי חוק לא לבצע פניה מבלי לוודא שהמקום פנוי ובטוח לכך. לכן אם הוא היה מביט במראה, אין שום סיבה מדוע הוא לא היה יכול להבחין באופנוע המתקרב אליו, ולכן אני סבור שלא העיף מבט במראה שלו לפני הפניה, ובכך תרם לתאונה.

4.באשר לגובה הנזקים, יש לבסס את סכום הנזק אך ורק על הוצאות התיקון לאופנוע והוצאות השמאי, ובסה"כ 4,361 ₪, מחולק ל-2 כדי לתת ביטוי לתרומה השווה של שני הנהגים.

אשר על כן, אני מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובע סך של 2,180 ₪ + 250 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.