דוד ואח' נ' כפתורי

פסק דין

עניינה של תביעה בטענת התובעים כי הנתבע הפר חוזה שנכרת ביניהם.

התובעים באו בקשר עם הנתבע לביצוע שיפוץ מטבח ואמבטיה כולל החלפת צנרת מים וביוב, חיפוי קירות בקרמיקה, ארונות מטבח ואמבטיה, כולל החלפת שתי אסלות, שני כיורים, התקנת מקלחון, החלפת שלוש דלתות והתקנת שיש במטבח ובחדר אמבטיה.

התובעים טענו כי הנתבע קיבל סכום של 22,979 ₪ עבור רכישת המוצרים. לטענת התובעים, הנתבע לא ביצע את האמור לעיל וכן היתל בתובעים לאורך שלושה חודשים בדחיית מועד התחלת ביצוע השיפוצים. משראו כי הנתבע לא החל בשיפוץ וזאת לאחר שלושה חודשים, הזמינו בעל מקצוע אחר שסיים את כל העבודות בשלושה שבועות.

התובעים בכתב תביעתם, ביקשו מביהמ"ש לחייב את הנתבע להשיב לתובעים את כספם, לחייב את הנתבע בהוצאות משפט, בעוגמת נפש בסכום של וכן להורות למשרד הרישוי על עיקול מכוניתו של הנתבע.

בביהמ"ש הוסיפו התובעים כי הנתבע שכר מהתובעים דירה שגם בנוגע אליה, ישנן בעיות.

הנתבע השיב לטענות התובעים בביהמ"ש כי איננו "שיפוצניק" ואין לו צוות עובדים וכי חזר וציין זאת בפני התובעים עשרות פעמים. בעקבות הלחץ שהפעילו עליו התובעים, נאות לשפץ בעבורם את האמבטיה.

הנתבע טען כי כשהביא לתובעים סקיצות מבעלת מקצוע, הם סרבו לקבל אותן וביקשו כי יעבוד עפ"י תוכניות משלהם. הנתבע ציין כי לא מצא שפה משותפת עם התובעים וכי בשלב מסוים אף ביקש שישכרו להם שיפוצניק אחר. אך אף על פי כן, המשיכו התובעים לדרוש את עזרתו של הנתבע ולבסוף טען הנתבע, כי סיכמו שהנתבע יארגן צוות שיעשה עבורם את השיפוץ בחדר האמבטיה.

הנתבע, במענה לשאלת ביהמ"ש באשר לקבלה החתומה על ידו בדבר קבלת 19,000 ₪ מהתובעים, טען כי אלה "הוציאו" ממנו את הפתק.

התובעים הוסיפו והבהירו בביהמ"ש כי מלבד 19,000 ₪ שחייב לה הנתבע על פי אותה קבלה , ישנם סכומים נוספים וכפי שפרטה אותם בחשבון שצרפה לכתב התביעה והכוללים בין היתר דמי שכירות אותם לא שילם הנתבע.

הנתבע הכחיש את כל טענות התובעים ושב וחזר על תיאורים ארוכים מפותלים ומתחמקים באשר למסכת יחסיו עם התובעים וזאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט כי יתייחס לגופן של הטענות.

לאחר תום הדיון העביר הנתבע הודעה לבית המשפט ובה ציין כי התובעים סרבו להתיר לו לבצע את הישפוץ וכי כל כספם והסחורה שהוזמנה נמצאים אצל הנגר ו"איש השיש" והם מוזמנים ליטול אותה מהם, אלא שהם מסרבים לעשות כן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל כתבי הטענות ובנלווים להם מצאתי לקבל את התביעה.

האמנתי לגירסת התובעים וקיבלתי ואתה.

את דבריו של הנתבע לא ניתן היה לקבל. מדובר היה בגירסה נפתלת ומתחמקת שלא עמדה במבחני היגיון ושכל ישר. הנתבע לא יכול היה ליתן הסבר סביר הכיצד קיבל סכום של 19,000 ₪ ועבודה תמורתו לא סיפק במשך זמן ניכר של כשלושה חודשים.

הנתבע לא הציג כל אישורים כי אכן רכש בסכומים אלה חומרים וציוד עבור התובעים.

על כן אני מקבלת את התביעה באופן זה שעל הנתבע להשיב לתובעים את סכום הכסף שהם שילמו לו עבור חומרים ועבודה ושאת התמורה עבור סכום זה לא קיבלו – דהיינו 19,000 ₪.

באשר לרכיבים האחרים שבתביעה, הרי שאלה, דוגמת שכר הדירה ורכיבים נוספים לא הוכחו כנדרש.

על כן, ישלם הנתבע לתובעים סכום של 19,000 ₪ וכן סכום נוסף כולל של הוצאות בשל הנזק שנגרם להם והטרחה שנגרמה להם בשל העיכוב בביצוע העבודה והזמנת בעל מקצוע אחר שיבצע את העבודה עבורם בסך של 2000 ₪ ובסה"כ – 21,000 ₪.

סכום זה ישולם לתובעים לכתובתם ברח' חפץ חיים 13 בפתח תקוה עד יום 1/10/11, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.