דובובסקי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב שהוטל על רכבה של המבקשת בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות מכח סירוב ע"י בנה.

המבקשת טוענת בבקשתה כי בנה (להלן: הנהג) חולה פסוריאזיס כך שאסור לו לשתות, בנוסף לכך היא לא תוכל לעבוד וקידומה בעבודה יתבטל.

במהלך הדיון טען ב"כ המבקשת כי מדובר בשכרות מכח סירוב – הכשלה, הנהג התעלף, השוטר מדד לו דופק וקבע שהוא בסדר ורשם לו סירוב, דוח המאפיינים תקין והנהג כך שהנהג לא התעלף מהאלכוהול, לא סירב לעשות בדיקות אלא מסר 4 בדיקות.

עוד טוען ב"כ המבקשת כי הנהג נוהג משנת 96 וצבר לחובתו 6 הרשעות, לא כולל מהירות או אור אדום כך שאין מדובר בנהג מסוכן, מה גם שהרכב יוחזר למבקשת שאין לה עבר דומה.

המבקשת עצמה הוסיפה כי הנהג לא שותה, נכנס ללחץ והתעלף.

התביעה מתנגדת לבקשה תוך הפנייה לתיק המשטרה.

עיינתי בתיק המשטרה ומצאתי שקיימות ראיות לכאורה.

מעיון בנסיבות המקרה שרשם עורך ההזמנה לדין וכתב האישום עולה כי הנהג נצפה נוהג ברכב, נעצר, נדף מפיו ריח חזק של אלכוהול על כן נדרש לבצע בדיקת נשיפון ונמצאה אינדיקציה של אלכוהול, הנהג נדרש לבצע בדיקת ינשוף, ביצע מספר בדיקות בהן נשף והפסיק ולא התאמץ כך שלא התקבלו תוצאות.

הנהג מסר תשובות סותרות כאשר מחד ציין כי הוא ספורטאי ואין לו בעיה לנשוף, מאידך ציין כי אינו מסוגל לנשוף וכן טען שהוא חולה קלאסטרופוביה.

בנסיבות המקרה צוין כי הנהג נפל נפילה מבוקרת, נבדק הדופק והיה בסדר.

בשימוע בעניין הפסילה המנהלית של הנהג, טען הנהג כי בקושי נשם ולא הצליח לנשוף אולם בדוח עיכוב ציין כי הוא ספורטאי ואין לו בעיות לנשוף.

בדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות מסר הנהג בשיחה ראשונית כי הוא שתה חצי ליטר בירה לפני 40 דקות, מפיו נדף ריח אלכוהול חזק, במבחן הליכה על קו טעה בספירת צעדים והסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות ובמבחן הבאת אצבע לאף הנהג השתמש ביד הלא נכונה.

על פי החומר שבתיק המשטרה הוסברה לנהג משמעות הסירוב, הנהג אכן מסר מספר נשיפות אולם ללא תוצאות (נשיפה אסורה, נפח נשיפה לא מספיק).

למכשיר בוצע כיול וישנם תעודות בלון.

כב' השופטת ע. ארבל בימ"ש עליון, בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נ. מ"י ציינה:

"העובדה כי העורר נשף כמות שאינה מספקת למכשיר "הינשוף", שבעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסרובו של העורר להיבדק".

בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נ' מ"י (פורסם בנבו, 5.9.07), דן ביהמ"ש העליון בסוגיה, במסגרת ערר על החלטה לפסול את רישיון הנהיגה של העורר עד לתום ההליכים נגדו, וקבע כך:

" סע' 64 ב(א1) לפקודת התעבורה מקים סמכות לשוטר לדרוש מנהג דגימה של אוויר הנשוף מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול. סירובו של נהג לבצע בדיקה כאמור מקים נגדו חזקה שנהג בשכרות , וזאת מכוח סעיף 64 ד לפקודת התעבורה . העובדה כי העורר נשף כמות שאינה מספקת למכשיר ה"ינשוף", שבעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסירובו של העורר להיבדק. העורר טוען כי לא כך הדבר, הואיל ומחלת האסטמה ממנה הוא סובל היא שגרמה לכשלון הבדיקה. דומה כי הטענות בדבר מחלתו של העורר, השפעתה על יכולת הנשיפה שלו והמסמכים שצירף בעניין, ראוי להן שיתבררו בערכאה הדיונית האמונה על בירור הראיות לעומקן."

בב"ש 2136/08 (מחוזי חיפה) איליה וולר נ' מ.י. נפסק ע"י כבוד השופט יצחק כהן כי הואיל ובדיקת הנשיפה הינה בדיקה פשוטה הרי שמי שמבצע את הבדיקה בתום לב, לא יכשל בה. בית המשפט אף קבע כי הכישלון יוצר חזקה כי הנבדק ביקש להכשיל את הבדיקה, חזקה הניתנת לסתירה על ידי הנבדק :