דהרי נ' סטניסלב ואח'

החלטה

אני פוסקת את שכרו של העד בסך 300 ₪, ויש לשלוח את שכר העדות לכתובת: ת.ד 13853 נתניה, מיקוד 42138.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

בפניי תביעה לנזקי רכוש עקב תאונת דרכים שארעה בכביש 5. שני הצדדים אינם מכחישים כי התאונה ארעה עת נהג הנתבע ברכבו בנתיב השמאלי הפונה ימינה, כשהוא נוהג לאיטו על מנת להשתלב בנתיב הפונה דווקא שמאלה לכיוון ת"א. אלא שהמחלוקת בין הצדדים, אם הנתבע עצר את רכבו עצירה מלאה באמצע נתיב הנסיעה ולפיכך גרם לתאונה, או שמא נסע באיטיות על מנת להשתלב.

התובע רוכב אופנוע שלא הספיק לבלום את רכבו, וכתוצאה מעצירתו של הנתבע במרכז נתיב התנועה ללא אורות מהבהבים, התנגש ברכב הנתבע ונגרמו לרכבו נזקים קשים. עדות התובע נתמכת בעד ניטראלי יניב עמר, עד זה נסע ברכב לפני התובע, גם הוא צפה בנתבע שעצר במרכז הנתיב הפונה ימינה וזאת מאחר והיה צריך להשתלב בנתיב הפונה דווקא שמאלה. מאחר ונתיב זה היה פקוק, הוא עצר את רכבו והפריע לתנועת הרכבים שבאו מאחוריו. העד יניב הצליח להסיט את רכבו ברגע האחרון ימינה, וכך הצליח להתחמק מפגיעה. על פי עדות העד, הוא הביט במראה וראה את התובע כשהוא רוכב על אופנוע ומשלא הצליח להסיט את האופנוע ימינה כפי שהוא עשה התנגש באופן מסוכן ברכב הנתבע.

שמעתי את עדויות הנהגים והעד הניטראלי, ואינני סבורה שהמחלוקת העובדתית בין הצדדים היא כה רבה. הנתבע העיד והודה ברוב הגינותו, כי הוא אכן היה צריך את הנתיב השמאלי שפונה לכיוון ת"א כפי שהורה לו מכשיר הגי' פי אס, ואולם הוא לא הצליח להשתלב בנתיב זה כשהזרימה בו היתה איטית ולכן האט את נסיעתו תוך כדי איתות, לפתע חש חבטה עזה של התובע מאחוריו. הנתבע הכחיש כי בלם את רכבו לחלוטין ו/או כי לא היה מרוכז בכביש בגלל מכשיר הג'י פי אס, עוד טוען הנתבע כי האירוע ארע כ-300 מטר לפני התפצלות הכביש ואין מדובר בהאטה מסוכנת בנתיב הנסיעה.

עיקר טענת הנתבע דווקא מתייחסת לעדות העד הניטראלי, ונטען כי קיים אשם תורם של התובע שנסע במהירות מופרזת, שאם לא כן היה מספיק להסיט את רכבו לנתיב הימני כפי שעשה העד יניב. חוסר יכולתו להתחמק מפגיעה היא הנותנת שנסע במהירות מופרזת ולא שם ליבו לתנאי השטח.

כאמור שמעתי את העדים מעידים בפניי, אינני סבורה שיש לשייך אשם תורם לתובע, התובע נהג עם אופנוע בנתיב הנסיעה כפי שתכנן לכיוון הרצליה, לא היה עליו לצפות כי רכב הנתבע יעמוד במרכז הנתיב ויחסום אותו. העובדה שנהג אחר הספיק להסיט את רכבו ימינה חזק ולהימנע מפגיעה, איננה מצביעה בהכרח על רשלנותו שלו על שלא הצליח להתחמק כנהג הרכב. רוכב אופנוע לא תמיד יכול להגיב במהירות ובחוזקה כפי שנהג רכב הגיב, יש להניח כי לו היה מתחמק בסטייה מהירה ימינה יכול היה להיפגע פגיעות דומות אם לא קשות יותר. אני סבורה, משהנתבע הבחין כי הנתיב שבו ביקש לנסוע עמוס ופקוק היה עליו לעמוד בסוף התור ולא לנסות להשתלב באמצע טור הרכבים. גם אם התבלבל ונסע בנתיב הפונה ימינה במקום שמאלה, היה עליו להמשיך בנתיב הנסיעה ולמצוא דרך אחרת לחזור בחזרה לכביש אותו חיפש. גם האטה או עצירה מוחלטת באמצע נתיב נסיעה מהיר, הינו מהלך מסוכן שיכול ויגרום לתאונות.

אני מוצאת את הנתבע אחראי לנזק, ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את נזקו בסך של 6,594 ₪ , בתוספת 500 שכ"ט שמאי, ובתוספת 76₪ החזר אגרה, ובהוצאות הליך זה בסך של 250 ₪, וכן הוצאות העד הניטראלי בסך 300 ₪. בסה"כ ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע, סך של 7,720 ₪ בתוך 20 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה