דהרי מליחי נ' בורשטיין

ב"כ התובעת: עו"ד חרל"פ

ב"כ הנתבע: עו"ד ורשה

החלטה

לפני בקשות התובעת "לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד וללא דיון" ו"בקשת רשות להגיש תגובה מטעם התובעת".

אציין, כי בקשת הרשות להגיש תגובה אינה נחוצה: בהחלטתי מיום 20.1.10 קבעתי את זכות התשובה של התובעת ולכן התשובה בזכות הוגשה.

איני מוצאת מקום לשוב ולפרט את כל השתלשלות הענינים בתיק זה, שכן אלה פורטו באריכות בהחלטתי מיום 30.12.09 (אותה אני מתבקשת לבטל) וגם בטיעוני הצדדים בבקשת הביטול הנ"ל.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ואיני מוצאת מקום לבטל את החלטתי מיום 30.12.09. אלה נימוקי:

ראשית, שלא כטענת התובעת, אין מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, שכן ההחלטה שניתנה היא בבקשות של התובעת (ולפיכך היא בודאי אינה יכולה לטעון שהן ניתנו שלא במעמדה), לאחר קבלת תגובת הנתבעים ותשובת התובעת. אמנם, לא התקיים דיון, אך דיון פרונטלי אינו תנאי להחלטה בבקשות, ואי קיומו אינו הופך את ההחלטה להחלטה שניתנה במעמד צד אחד. יותר מכך: דיון לא נתבקש על ידי התובעת בשום שלב, כאשר הגישה בקשותיה. אדרבא - ברור היה שהיא מצפה להחלטה על סמך בקשותיה הכתובות, והן בלבד. העובדה שההחלטה לא היתה בהתאם לרצונה אינה הופכת אותה להחלטה במעמד צד אחד. לכן, צודקות הנתבעות כי הפרוצדורה בה נוקטת התובעת אינה הפרוצדורה הנכונה, וכבר מטעם זה דין הבקשה להדחות.

שנית, אני מסכימה עם מרבית הטעמים שפירטו הנתבעים לדחיית הבקשה, ובפרט הטעמים שבסעיפים 8, 11, 14, 15, 17, 18, 19 (הראשון), 20 (הראשון), 20 (השני), ו-21 לתגובתה. איני מוצאת צורך לחזור על הנימוקים, המובאים בפירוט ובבהירות.

למעלה מהצורך ובהתייחס לטענות שהעלתה התובעת בתשובתה לתגובה, אציין כי לא ברור מכח איזה מסמכויותי סבורה התובעת שביכלתי לחייב את הנתבעים להסכים לשינוי התנאים להם הסכימו הצדדים, הסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, כאשר השינוי המבוקש לא היה מקובל על הנתבעים. תנאי מהותי, עליו הסכימו הצדדים כתנאי לקיום פסק הדין (הצגת רשיון רכב על שם התובעת), לא קוים על ידי התובעת. לטעמי, אי קיום התנאי אינו מקנה לתובעת זכות לפתוח את ענינה לדיון מחודש.

בשל כל אלה, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט שבט תש"ע, 03 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: