דהן נ' טפש

החלטה

התובע עתר לבטל את התביעה בתחילת הדיון.

להבהיר, הנתבע לא התייצב לדיון, התייצבה רעייתו. רעייתו אמרה כי היא מייצגת את הנתבע. רעייתו הודיעה כי הנתבע חש ברע ופנה לקופת חולים.

לאור האמור נשאל התובע אם הוא מוכן שאשת הנתבעת תייצגו בישיבת היום. בתשובה לשאלתי, מסר התובע כי ברצונו לבטל את התביעה, ושאל אם הוא בסדר, כך בלשונו.

השבתי לתובע כי בית המשפט קובע את מסקנותיו בפסק הדין, ואם ברצונו לבטל את תביעתו רצונו יכובד.

באולם נוכחת הגב' לימור קלמי.

הגב' קלמי כצופה מהצד בהליך זה, סברה שמא התובע עותר לבטל את תביעתו בשים לב לכך שאין באפשרותו להתבטא, לאור גילו.

לפיכך, פנתה אלי ושאלה אם באפשרותה לומר דבר מה וכשהשבתי בחיוב, התקרבה לעבר הדוכן אמרה לי כי היא התרשמה שיתכן והתובע רוצה לבטל את תביעתו כאמור בשל חוסר אפשרות להתבטא ושאלה בעדינות אם מותר לה להציע שאשאל את התובע מדוע ברצונו לבטל את התביעה.

לציין כי דבריה נאמרו מבלי שהתובע אמר מלה וחצי מלה אודות התביעה ומבלי שהגב' קלמי יודעת כלל מהו נושא התביעה שלפני, ולציין כי עת התקרבה הגב' קלמי לדוכן, סברתי כי היא רוצה לומר דבר מה בהקשר אליה.

משכך, מצאתי לפנים משורת הדין לפנות לתובע פעם נוספת, ושאלתיו אם הוא אכן רוצה לבטל את התביעה בשל העובדה כי אין באפשרותו להתבטא כפי שהוא סבור שנדרש, או שמא השפיעו עליו אחרים לבטל את התביעה, וכתגובה לדבריי, אמר התובע : "אני אלך עד ירושלים".

לכשנשאל התובע מה כוונתו באמור לעיל, השיב כי הנתבע פעמיים שיקר לבית המשפט, כך בלשונו, ומשכך, הוא ילך עד לירושלים.

לאור האמור, מתבקש התובע להבהיר את כתב תביעתו וינתן פסק דין לאחר שיובאו הראיות לפני.

עם זאת, בטרם יתקיים הדיון, מתבקש התובע להבהיר אם הוא מוכן כי אשת הנתבע תייצגו בישיבת היום, בכפוף להמצאת תעודה רפואית ערוכה כחוק, לפיה מבחינה בריאותית לא עלה בידי הנתבע להתיצב לישיבת היום.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

החלטה

התביעה שלפני עניינה תביעה כספית על סך של 1,550 ₪ לפיה הנתבע מסרב לשלם את חלקו בהוצאות הבית המשותף כמפורט במסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, מכתבים שכתב התובע לנתבע במועדים 29.11.09, ו - 23.12.09. כמו כן התובע טען כי הנתבע התחבר באופן לא חוקי לדירה בה השקיע כסף פרטי.

במכתב אשר נכתב לנתבע ביום 23.12.09 בסעיף 4, ציין התובע כי ובלשונו "את הצינור שיוצא ממכונת הכביסה וזורם עד לביוב אני תקנתי והזהרתי אותך מספר פעמים שזה לא שייך לעמידר ופרטי שלי, אתה מתחמק מהתשלום שחלקך בו 600 ₪".

במכתב הנ"ל פרט התובע את ההוצאות אשר לשיטתו על הנתבע לשלם, הוצאות אשר תבע התובע בכתב התביעה, חלקו של הנתבע כמפורט להלן: ביוב סך של 350 ₪, גינה סך של 500 ₪, חיבור הצינור סך של 600 ₪ ונקיון המדרגות במשך 4 חודשים, סך של 100 ₪, ובסך הכל סך של 1,550 ₪.

לאור דברי התובע לאחר שעתר לבטל את תביעתו, וחרף דבריו, מאחר ולכאורה התרשמתי כי התובע עומד על תביעתו, מתבקש התובע להוכיח את תביעתו, ולהציג את ראיותיו כפי שקבעתי בהחלטתי בישיבת יום 22.3.10.

הובהר לתובע כי בית המשפט עיין בהודעה ששלח ביום 16.6.10 ואף העביר עותק מהודעתו לנתבע. יחד עם זאת וחרף ההודעה אשר התיחסה בין השאר לארועים שארעו לכאורה בחודש אפריל 2010, במועד מאוחר ממועד הגשת התביעה, וכן לתלונות שהגיש התובע במשטרה מתבקש התובע להוכיח את תביעתו.