דדון נ' ויולט ואח'

החלטה

1.בפני בקשתו של המערער, צד שלישי, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 19.11.12, של כב' רשם ההוצל"פ מאיר עוזי שדחה בקשתו לביטול מינוי כונס הנכסים על נכס המקרקעין של משיבה 2.

יצוין כבר עתה כי המערער הגיש כתב ערעור בעוד שאין לו זכות ערעור אלא זקוק לקבלת רשות ערעור.

בנוסף לא צירף המערער תצהיר, כדרישת תקנות ההוצל"פ, ובמיוחד כאשר עיקר טענותיו עובדתיות.

בנוסף החלטת הרשם לא נתנה ביום 3.1.13, אלא ביום 19.11.12, ולכן הערעור לא הוגש במועד הקבוע בתקנות, עשרים ימים, אף לא הוגשה בקשה להארכת מועד ואף הערעור לא מגלה טעם מיוחד להארכת המועד.

די בכל מה שנרשם עד כה כדי להביא לדחייתו של הערעור, או יותר נכון לדחיית הבקשה למתן רשות ערעור.

2.טיעוניו של המערער חורגים מטיעונים לגיטימיים של צד שלישי הטוען להיותו נושה מובטח של החייבים כאשר חלק מהטיעונים סביר כי יטענו על ידי החייבים ולא על ידי מי שטוען לזכויות של נושה מובטח.

כונס הנכסים מטעמה של משיבה 1 מונה בהחלטה מיום 10.8.12, שעל פי הנטען הובאה לידיעתו של המערער שלא ביקש לערער עליה בשעתו, להביע התנגדותו וכל טענותיו המועלות היום.

בהחלטתו מינה הרשם את עו"ד אילן אלמקייס ככונס נכסים לזכויותיה של משיבה 1 בנכס כאשר הליכי הכינוס יתבצעו בדרך הנהוגה בלשכת ההוצל"פ, כאשר לפני ביצוע כל פעולה יבקש הוראות מרשם ההוצל"פ באופן שיתקיים פיקוח צמוד על פעולותיו.

3.בהחלטתו נשוא הערעור ציין הרשם כי המשכון לטובתו של המערער לא נרשם במנהל מקרקעי ישראל המנהל את רישום הזכויות בנכס ועל יסוד אישור המנהל ניתן צו המנוי.

אינני סבור כי הרישום במינהל הינו מהותי שכן ניתן היה לבדוק אם נרשם משכון ברשם המשכונות, ובין אם כך ובין אם כך אין ברישום או בהעדרו כדי למנות או שלא למנות כונס נכסים לטובת כלל הנושים בתיק האחוד.

קיומו של נושה מובטח, שאיננו פועל למימוש הבטוחה לא יכולה למנוע מימוש מנושים רגילים.

בצדק ציין הרשם בהחלטתו כי כספי התמורה לא יחולקו, טרם שיתברר מעמדו של המערער וזכויותיו הנטענות.

4.כל יתר טענותיו של המערער מקומן להתברר במסגרת תיק ההוצל"פ, כגון התועלת בביצוע המכירה, לאחר שתתקבל חוות דעת שמאי, תשלום מיסים, היתרה ככל שתשאר לנושים לאחר תשלום למערער, לאחר שתוכח זכותו העדיפה וכל יתר העניינים, טרם שיחליט הרשם על מכר ויאשר לכונס הנכסים למכור.

אין כל מניעה כי כונס הנכסים, שהינו זרועו הארוכה של רשם ההוצל"פ יפעל למימוש הנכס כאשר המערער מוזמן לעקוב אחר הפעילות בתיק, למסור עמדתו לכל הליך שיתבקש ולהגן על זכויותיו שלו, בהבדל מאלו של החייבים.

טרם אשור מכר יבחן הרשם את התועלת במכירה ואת זכויותיהם של כל המעורבים.

כונס הנכסים יעביר לב"כ המערער העתק של כל בקשה שיגיש לרשם ההוצל"פ בתיק, על מנת שיינתן לו יומו וההזדמנות להביא עמדתו בפני הרשם, טרם שתינתן החלטה.

5.מכל הטעמים האמורים לא מצאתי להתערב בהחלטתו של הרשם ולבטל את מינויו של כונס הנכסים.

הערעור / הבקשה למתן רשות ערעור נדחים.

המערער ישלם למשיבים הוצאות הערעור בסך 2,500 ₪.