דבש נ' בן דוד ואח'

החלטה

בקשת הנתבעת 2 כי חוות דעתו של פרופ' לביא, מומחה בית-המשפט לכירורגיית הלב והחזה, לא תועבר לעיונו של ד"ר בן-נון, מומחה בית-המשפט בתחום הכאב.

התשתית העובדתית הנדרשת לבקשה זו נפרשה בהרחבה בהחלטה מ-7/12/10 בה דחה בית-המשפט (כב' השופט קסירר) את בקשת הנתבעת 2 לביטול מינויו של פרופ' לביא, שקבע, בין השאר, נכות בשיעור 10% בשל כאב כרוני, אך הורה על מינויו של מומחה נוסף בתחום הכאב. עתה מבקשת הנתבעת 2 כי חוות דעתו של פרופ' לביא לא תוצג לד"ר בן-נון על מנת שלא תוטה חוות דעתו.

הלכה ידועה היא כי ניתן להציג למומחה שמונה ע"י בית-המשפט חוות-דעת של מומחה אחר שמונה גם הוא ע"י בית המשפט. הלכה זו טעמיה בצידה, והם מתקיימים במלואם במקרה זה שכן ראוי ונדרש כי חוות הדעת הראשונה, המתייחסת גם למצבו הבריאותי של התובע בהקשרים נוספים, תעמוד בפני מומחה הכאב. דברים אלה עולים בבירור גם מהחלטתו של בית-המשפט שהיה ער למכלול הנסיבות, לרבות קביעת שיעור הנכות בגין כאב, ומטעם זה בדיוק מינה מומחה נוסף לבחינת הנכות בגין הכאב על מנת שחוות דעתו תצטרף לחוות הדעת הראשונה.

חזקה על ד"ר בנ נון שיקבע את ממצאיו על יסוד מומחיותו שלו, וכי ככל שימצא לנכון לקבוע נכות יעשה כן על יסוד בדיקותיו וללא קשר לממצאיו של פרופ' לביא.

אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעת 2 בהוצאות התובעת ושכ"ט בשיעור 1,200 ₪.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: