דבראשוילי נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1892, שהגיש המבקש לביהמ"ש.

2. על המבקש הוטל קנס בגין עבירה של נהיגה במהירת מופרזת דו"ח תנועה מס' 50500545715 מיום 21.6.12.

3. במקרה דנן מדובר בדו"ח, שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שמו של המבקש. לטענת המבקש, לא הוא זה שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה אלא אדם אחר (אשתו) אליה מבקש הסבת הדו"ח האמור. המבקש אינו מפרט בבקשתו או בתצהירו מתי קיבל הדו"ח שנשלח לכתובתו ומדוע הבקשה הוגשה רק ביום 31.8.13.

4. הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי הבקשה להסבת הדו"ח הוגשה לאחר מועדים הקבועים בחוק ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה.

הדיון

5. משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף 229 (ח) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

6. בנסיבות שכאלה, קבע בית המשפט העליון כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו ראה לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י.

7. במקרה דנן, המבקש קיבל לידיו את הודעת הקנס במועד אשר הוא נמנע מלפרט וללא כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה. משהוגשה הבקשה לאחר המועד הקבוע בחוק, של 90 יום, אין למבקש להלין אלא על עצמו.

8. כבר נפסק, כי אי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה גורמת עיוות דין. ראה לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל וכן עפת (מרכז) 2939-11-09‏ ‏ שלום מיכאלי נ' מדינת ישראל .

9. לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשע"ד, 25 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: