דבח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

בפנינו תביעה להכרה באירוע לב שאירע לתובע ביום 9/6/09, כפגיעה בעבודה.

התובע, יליד שנת 1969, נהג משאית 15 טון בחברת הובלות.

בכתב התביעה שהוגש לבית הדין ביום 8/1/11, טען התובע כי ביום האירוע, אירע לו אירוע חריג בעת שהוביל סחורה מנתב"ג לחברת צ'מפיון מוטורס בבני ברק. לאחר שהגיע לבני ברק היה עליו למשוך משטח סחורה שעליו חלקי חילוף לרכב ושהיה כבד מן המקובל. לטענת התובע, בעת שמשך את המשטח הוא החל לחוש חולשה ועייפות, בהמשך הדברים פונה מהמקום לקבלת טיפול רפואי בבית חולים (נספח 1 לכתב התביעה).

גרסה זו, לפיה האירוע החריג שביסוד התביעה אירע בעת שהתובע נדרש למשוך משטח במשקל חריג, מפורטת גם בתצהיר עליו חתם התובע, אשר הוגש לתיק ביום 11/5/11.

ביום 16/1/12 לאחר שהתובע החליף ייצוג משפטי, הוגשה מטעמו בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה צויין, כי האירוע החריג שאירע עובר לאישפוז, היה מספר ויכוחים עם סדרן העבודה שהחלו בעת שהתובע היה בדרכו חזרה מנסיעה קודמת באותו יום (נסיעה מאשדוד לחולון), בטרם החל בנסיעה מנתב"ג לבני ברק והמשיכו כאשר התובע התבקש לבצע את הנסיעה לבני ברק בניגוד לרצונו.

יאמר מיד, כי הגרסה, בעניין ויכוח עם סדרן העבודה, על רקע נסיעה מאשדוד לחולון פורטה בתביעה שהגיש התובע למל"ל (במכתב נלווה שצורף לטופס התביעה ר' נ/1), עם זאת, הגרסה הראשונית היתה מינורית, והתיחסה לויכוח על רקע נסיעה מאשדוד לחולון בלבד (אשר קדמה לנסיעה לבני ברק תוך שצויין הביטוי "ויכוחון"). לעומת זאת בשלב הגשת כתב התביעה המתוקן הוסיף התובע וטען כי היה ויכוח נוסף בינו לבין סדרן העבודה, על רקע הנסיעה לבני ברק.

עוד נטען בכתב התביעה המתוקן, כי בדרך כלל התובע נעזר באדם נוסף לצורך משיכת משטחי הסחורה ואולם ביום האירוע הוא נאלץ לבצע את משיכת המשטח בעצמו, כאשר מלכתחילה לא ידע מה משקל המשטח והופתע ממשקלו הכבד.

בעדותו בפנינו טען התובע כי אירעו לו שני אירועים חריגים עובר להבהלתו למיון ביום 9/6/09, הן בויכוחים עם סדרן העבודה, והן במשיכת המשטח.

הנתבע טוען, כי לא אירוע לתובע אירוע חריג בעבודה, ולתמיכה בטענתו העיד מטעמו את סדרן העבודה של התובע מר בני אשטביקר, אשר לעדותו אדרש בהמשך.

הכרעה

לפי ההלכה הפסוקה, תנאי הכרחי להכרה באירוע לב כ"תאונה" הוא שהגורם לאירוע הלבבי היה "אירוע חריג", היינו "מאמץ פיזי בלתי רגיל" או "מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן" (דב"ע מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); עב"ל 573/05 דליה אמיר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 29.11.06). השאלה אם מדובר במאמץ או במתח שהינם יוצאי דופן נבחנת על פי מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח המסוים, אך תוך בחינתו "בעיניים אובייקטיביות, בקנה מידה של סבירות" (עב"ל 405/99 דוד דגני – המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.1.02; עב"ל 176/99 דניאל גרץ – המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.7.02).

שאלת קיומו של אירוע חריג בעבודה היא לפיכך שאלה שההכרעה בה היא עובדתית בעיקרה (עב"ל 507/07 יניב אפרוני – המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.3.08).

לאחר שקילת העדויות שנשמעו בפני, הגעתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל, להוכיח אירוע חריג בעבודתו אשר קדם לאישפוזו לצורך צינתור ביום 9/6/09. להלן הנימוקים לכך:

מדו"ח חדר המיון עולה כי ביום 9/6/09 התובע הובהל לחדר מיון כשהוא מתלונן על כאבים בחזה. בדו"ח חדר המיון (נספח 1 לכתב התביעה) תחת הכותרת נתוני הקבלה נרשם כדלקמן:

"כאב בחזה

בן 40 נ+ 3, נהג משאית

ברקע – עישון כבד הרבה שנים (2 קופסאות ביום 25 ש'), כריתה של אשך וטיפול כימי עקב סימינומה ב 2001, מאז במעקב אונקולוג ד"ר סלע ללא השנות המחלה. ללא רקע קרדיאלי.

מזה כשבוע כאבי בטן עליונה מימין, כאב שנמשך כחצי שעה, מלווה בקושי בנשימה לסירוגין עד 3 אירועים ביום ללא קשר למאמץ.