דאוץ' נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מס' 52500984993 שעניינו עבירה מיום 16.8.11 של נהיגה ברכב ולא ציית לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו , זאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה סמל עבירה 9680.

לטענת ב"כ המבקש כי שילם את הקנס בתאריך 11.11.11 וזאת כי " מאן דהוא " הסביר לו כי עליו לשלם את הקנס, וכי הוא לא ביצע את העבירה אלא אחר.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהמבקש שילם את הקנס ורואים אותו כמי שהודה , הורשע ונגזר דינו.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, אני קובע כי יש לדחותה.

ראשית, הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק להגשתה. לפיכך, במועד הגשת הבקשה להארכת מועד להישפט, יש לראות במבקש כמי שהורשע בבית המשפט לתעבורה ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, כאמור בהוראת סעיף 229(ח2) לחוק.

המבקש לא הראה סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה להארכת המועד להישפט במועד, קרי, סיבה שאינה תלויה בו.

לפיכך, במועד הגשת הבקשה להארכת מועד להישפט, יש לראות במבקש כמי שהורשע בבית המשפט לתעבורה ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, כאמור בהוראת סעיף 229(ח2) לחוק.

למעלה מכך, עם תשלום הודעת הקנס, החוק רואה במבקש כמי שהודה באשמה, הורשע ונשא בעונשו, כאמור בסעיף 229(ח) לחוק.

לגופו של עניין, לא הראה המבקש כל סיבה מוצדקת להארכת המועד להישפט.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.