דאודאו נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה להחזרת תפוס שהוא משאית סקניה מ.ר 9763600, השייכת למבקש, על פי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969.

2.המבקש ביסס את בקשתו על נימוקים עובדתיים ומשפטיים כאחד.

לטענתו, יש להורות על שחרור המשאית לידי המבקש, לאור השינוי התחיקתי בסעיף 12 א (א) לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד – 1994, אשר חל מיום 1.8.11 ועל פיו בוטלה סמכות התפיסה של המשיבה בגין עבירות על פי חוק זה וניתנה לה סמכות מצומצמת יותר למסירת הודעה האוסרת על שימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 יום. עוד נטען על ידי המבקש כי חל שינוי בחומר הראיות וכפי שנטען על ידו, ועל פי תצהיר שהוגש מטעם נהג המשאית, עשה האחרון שימוש בה ללא ידיעתו וללא הסכמתו של המבקש ותוך כדי כך הפר את אמונו ולכן אין לייחס למבקש כל קשר לביצוע העבירה.

עוד נטען כי המשך תפיסת המשאית גורם נזק כלכלי קשה למבקש, עד כדי הפגיעה בפרנסת משפחתו.

3.המשיבה מתנגדת להחזרת התפוס ולטענתה ראשית התפיסה נעשתה בסמכות והמשכה נעוץ בהכרח למנוע את השימוש החוזר בה לביצוע העבירות המיוחסות למבקש. עוד טוענת המשיבה כי מדובר ברצידיביסט אשר זה לא מכבר ביצע בחודש יוני 2011 עבירה דומה באמצעות משאית אחרת, שנתפסה ונעצרה כשהיא משליכה פסולת. "עבר פלילי" זה מהווה לטענת המשיבה עילה להפעיל סמכות מניעתית בתפיסת המשאית ועל כן אין מקום להשבתה לידי המבקש.

יחד עם זאת, וכפי שהפנתה המשיבה לפסיקה הנוהגת, כל שחרור שיורה עליו בית המשפט של המשאית, אם בכלל צריך להעשות בתנאים מחמירים ומקפידים, לרבות בהוראה על הפקדה כספית משמעותית ביותר.

4.דיון:

על פי ההלכה הפסוקה, המקור הנורמטיבי לתפיסת חפצים, המעוגן בסעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), מלמד כי על בית המשפט לבחון התקיימותן של אחת מ - 5 חלופות המצדיקות את תפיסת החפץ וזאת כדלקמן:

א.באותו חפץ נעברה העבירה.

ב.עומדים לעבור עבירה.

ג.החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.

ד.החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה.

ה. החפץ ניתן כאמצעי לביצועה.

קביעת ואיתור החלופה הרלוונטית חשוב לא רק לצורך בחינת השאלה האם המשיבה השתמשה כראוי בכוח הנתון בידיה אלא גם לצורך התחקות אחר התנאים הראויים לשחרור החפץ והחזרתו לבעליו, בתקופת הביניים שממועד התפיסה לבין סיום הליכי החקירה או המשפט.

(ראה בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מ"י).

בפסק דין לרגו הנ"ל נקבע כי יש לאבחן במערכת השיקולים של עילה לתפיסת חפץ לבין העילה להמשך ההחזקה בו. במסגרת השיקולים האחרונים יש לבחון האם נמצא אמצעי מידתי שיש בו כדי לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי המבקש לשמור על פיקוח המדינה ביחס לחפץ, לבין זכותו של הפרט לממש את זכויותיו לגבי החפץ הנ"ל.

5.ב"כ המשיבה תלתה את הסיבה והמקור להמשך תפיסת המשאית בשיקול המניעתי. כאמור, לטענתה, המטרה היא להקשות על המבקש לחזור על העבירה שבגינה נתפסה המשאית.

בעניין זה, ותוך כדי בחינת קיומה המתמשך של עילת תפיסה, יש לבחון האם החשש לשימוש בחפץ לצורך ביצוע עבירה עתידית, עודנו קיים ומה עוצמתו.

6.על פי התשתית הראייתית בתיק החקירה, עולה מדו"ח פעולה של השוטר רפאל דבש, מיום 27.7.11, תוצפתה המשאית כשהיא נוסעת על כביש 412 עמוסה בפסולת בניין, וממנה הושלכה פסולת בשעה 17:53. המשאית נצפתה שוב בשעה 18:35 כשהיא נוסעת בכביש הנ"ל כמקודם, ושוב הושלכה ממנה פסולת בניין.