דאו נ' אדגים ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בעקבות ארוע תקיפה שארע בלילה שבין 8/7/08 – 9/7/08.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו יגישו סיכומים בכתב ובית המשפט יפסוק במחלוקת על סמך הסיכומים והחומר שבפניו.

אין מחלוקת כי הנתבעים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום (מתוקן) שהוגש נגדם בעקבות ארוע התקיפה הנ"ל. פסק דין זה מהווה הראיה המכרעת מבחינת התובע להוכחת עוולת התקיפה הנזיקית.

בעוד שהתובע טוען כי הנסיבות של ארוע התקיפה הוכחו על סמך המסמכים שהגיש ולרבות הרשעת הנתבעים בפלילים על סמך הודאתם, טענו הנתבעים כי הם הודו בהליך הפלילי רק משיקולים טקטיים (סעיף 12 לסיכומים) אך הם מכחישים כי תקפו את התובע.

מבלי להאריך בכתובים, אני קובע כי האחריות הנזיקית הוכחה על פי הנטל הדרוש במשפט אזרחי, הן על סמך המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט מטעם התובע והן (ובעיקר) על סמך הודאת הנתבעים בתיק הפלילי והרשעתם בדין.

בכל הקשור לסוגית ההסתכנות מרצון ו/או אשם תורם שהנתבעים טענו להם, הרי טענות אלה נטענו באופן כללי, מבלי שהונחה תשתית עובדתית או משפטית מספקת לביסוס הטענה כי הארוע התפתח על רקע התגרות מצד התובע (כנטען בסעיף 20 עד 24 לסיכומי הנתבעים).

בכל הקשור לנזק והפיצויים: התובע סבל בעקבות ארוע התקיפה מחבלות בקרקפת, בגב, בפנים ובגפיו. בעקבות כך הוא טופל בבית החולים ולאחר מכן נזקק למספר טיפולים רפואיים במסגרת קפו"ח.

התובע עותר לפיצויים בגין שלושה ראשי נזק כדלקמן: כאב וסבל, פיצויים עונשיים וכן הוצאות. עיינתי היטב בסיכומי טענות הצדדים וברור כי ראשי נזק אלה הם לשיקול דעתו של בית המשפט וזאת בהתאם לגילו של התובע (יליד 1969), מהות החבלות שנגרמו על פי התיעוד הרפואי שצורף, הערכת הוצאות שנגרמו בגין נסיעה ו/או עזרת צד ג', אמדן הנזק הלא ממוני ממנו סבל התובע וכן מתן דעת לעתירה לפיצוי עונשי.

לאחר ששקלתי היטב את כל השיקולים הרלוונטיים כאמור בפסקה הקודמת אני אומד את הפיצוי המגיע לתובע בסך 10,000 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע את הסך 10,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15%.

נוכח ההסכמה הדיונית, אני מורה על פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.