ד.ע. נ' עיריית תל אביב יפו

1. לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. כנגד המבקש נרשמה הודעת קנס בגין עבירה של השארת רכב בגן, בניגוד לחוק העזר העירוני של תל אביב בדבר שמירת הסדר והניקיון. ההודעה נרשמה בתאריך 3.9.15 בשעה 13:35, בשד' ח"ן מול 48, בתל אביב – יפו.

3. המבקש ביקש להישפט, כזכותו עלי דין, והתיק נקבע להקראה על פי יומן המזכירות. המבקש התייצב כנדרש לישיבת ההקראה. אין מחלוקת כי המבקש הינו נכה המרותק לכיסא גלגלים ורכבו משמש כרגליו.

4. המבקש טען כי חוק חנייה לנכים, תשנ"ד – 1993 (להלן: "חוק חניית נכים") חל במקרה זה וחניה בגן ציבורי אינה נגרעת מהוראות החוק. לדוח לא צורפה תמונה בניגוד להחלטת ועדת הכנסת בעניינים מסוג דא ובדוח אף לא צוין כי המדובר ברכב נכה.

5. בית המשפט העלה מיוזמתו, במהלך הדיון, את סוגיית ההתיישנות שכן הודעת הקנס נרשמה ביום 3.9.15 (בהתאם לכתב האישום שהוצא ע"י המזכירות הלה נפתח בתאריך 6.11.16 – מועד ההדפסה). בתגובתה של התובעת לדברים ציינה כי אין מדובר בחוק חנייה אלא בחוק שמירת הסדר והניקיון וכי אסור לרכב נכה להחנות כפי שהמבקש חנה. התובעת אישרה כי הפקח לא ציין בדוח כי המדובר ברכב נכה, עם זאת הרכב צולם. משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 7.5.17. במקביל הורתי לתביעה לבדוק את סוגית ההתיישנות וכן את טענות המבקש הנוספות.

6. ביום 15.1.17 הודיעה התובעת כי לאחר בדיקתה לא חלה התיישנות בתיק. לטעמה, גם אם חוק חניית נכים חל במקרה זה, חל סעיף 2(א)(3) לחוק. התביעה ביקשה לשקול טענה נוספת שהעלה המבקש.

7. ביום 24.1.17 הודיעה התביעה על חזרתה מהאישום לאור "פגם טכני בהודעת הקנס". משכך ביטלתי במועד זה את כתב האישום, ביטלתי את מועד הדיון הקבוע והורתי להודיע לצדדים.

8. אין מחלוקת כי החלטתי לא הועברה למבקש וזה הגיע לבית המשפט ביום 7.5.17,

או-אז הוברר לו כי כתב האישום בוטל. המבקש טוען כי בקשתה של המשיבה לא נשלחה אליו.

9. המבקש עותר בבקשתו להשתת פיצוי והוצאות על המשיבה.