ד' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד לפי סעיף 4 (ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.

המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשתי תאונות דרכים. האחת אירעה ביום 15.2.09, השנייה - שהינה גם תאונת עבודה, אירעה ביום 12.1.10. הנתבעת 1 הינה מבטחת הרכב בו נהג התובע בזמנים הרלוונטיים לתאונה הראשונה. הנתבעת 2 הינה המבטחת בתאונה השנייה.

התובע נבדק ע"י מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, אשר קבע כי לא נותרה אצלו נכות צמיתה עקב התאונות. מנגד, נקבעה לתובע ע"י המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין התאונה השנייה, זאת לאחר שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 20 % מיום 21.4.10 ועד ליום 31.12.10.

התובע ביקש, בשל כל אחת משתי התאונות, פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות ועזרת צד ג'.

הנתבעות טענו מנגד כי מדובר בתאונות שלא גרמו לתובע נזק גוף וכי המומחה שלל בחוות דעתו כל קשר סיבתי בין תלונותיו על כאבים ומגבלות בצוואר ובגב לבין התאונות. לעניין התאונה השנייה, טענה הנתבעת 2 בנוסף, כי נזקו של התובע נבלע בתגמולי המל"ל.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים בתיק ובכלל זה במסמכים הרפואיים בגין שתי התאונות ובמסמכי המל"ל, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתיהן, אלה שנטענו בקדם מיום 4.2.16 ואלה שעלו בסיכומי הנתבעת 1 בכתב, ובהתאם לסמכות שניתנה לי לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה, אני מורה כי :

הנתבעת 1 תשלם לתובע בגין התאונה הראשונה סך של 7,000 ₪.

הנתבעת 2 תשלם לתובע בגין התאונה השנייה סך של 13,000 ₪.

לסכומים אלה יתווסף שכ"ט בשיעור של 14.04 % מהפיצוי ואגרה ששולמה ע"י התובע עם פתיחת ההליך. את האגרה ישלמו הנתבעות בחלקים שווים.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובע תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.