ד"מ 9873-05-14.29 דצמבר 2014

בפני בקשות למחיקת סעיפים מתצהירו של התובע, למתן צו להמצאת מסמכים, וכן להארכת מועד להגשת תצהירי המבקשת (הנתבעת) עד למתן החלטה בבקשות.

1. המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לתשלום הפרשי שכר ופיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו שנמשכה כשנה וחצי. המבקשת הגישה תביעה שכנגד בגין הפרת הסכם ובגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

2. התביעה, על סך 27,048 ₪ הוגשה במסלול דיון מהיר ונקבעה לישיבת גישור. למרבה הצער הגישור לא צלח, ולבקשת הצדדים נקבעו מועדים להגשת תצהירים ולשמיעת הוכחות, זאת לאחר שהצדדים הגיעו ביניהם להסכמות ביחס למסמכים שיוחלפו ביניהם.

3. תצהירי התובע הומצאו לתיק ביום 12/10/14, וביום 4/12/14 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן.

4. הנתבעת טוענת כי בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 30/6/14 התובע התחייב להעביר לעיונה תלושי שכר לחודשים אפריל ומאי 2014 ונמנע מלעשות כן, וליפיכך יש להורות לו בצו לגלות את המסמכים.

5. עוד טוענת הנתבעת כי בחישוב רכיבי התביעה השונים כפי שהם מופיעים בתצהירי יש חריגה מהסכומים שפורטו בכתב התביעה וכי הדבר מהווה הרחבת חזית אסורה. וכן כי פורטו בתצהיר עובדות אשר לא מצויות בכתב התביעה או ששונות מאלה שפורטו בכתב התביעה ביחס לשם הממונה על התובע. עוד טוענת הנתבעת כי לתצהיר צורף מסמך "חסוי".

6. התובע בתשובתו טוען כי תלושי השכר מצויים בידי הנתבעת שהרי היא שהפיקה אותם. לעניין הפירוט שבתצהיר מבהיר כי אין מדובר בהחחבת חזית אלא בחישובים מדוייקים יותר שנעשו לאחר קבלת המסמכים מהנתבעת וכי התביעה מוגבלת לסכומים שפורטו בכתב התביעה. התובע טוען כי העובדות שפורטו בתצהיר אינן מהוות הרחבת חזית אלא התמודדות עם טענות שפורטו בכתב ההגנה וכי המסמך שצורף לתצהיר איננו מסמך חסוי.

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים עמדתי היא כדלקמן:

8. כפי שפירטתי לעיל תלושי השכר שהתבקשו הם מהתקופה שלאחר סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת, ותכליתם ככל הנראה, לתמוך בטענת הנתבעת כי התובע התפטר ולא פוטר, ולפיכך עשויה להיות להם רלוונטיות להליך. לנוכח האמור התובע ימציא את התלושים כמבוקש, וזאת בתוך 14 יום.