חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ד"מ 7861-11-14 אר אופק תשתיות תאורה בע"מ נ' אבקר

: | גרסת הדפסה
ד"מ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
7861-11-14
4.3.2015
בפני הרשמת:
דפנה חסון זכריה

- נגד -
המבקשת/(הנתבעת):
אר אופק תשתיות תאורה בע"מ
עו"ד אמנון גולן 		המשיב/(התובע):
יוסף אבקר
עו"ד סכיס שריף
החלטה

 

 

 

1.לפני בקשת המבקשת (הנתבעת) לחייב את המשיב (התובע, להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וככל שתידחה התביעה כנגדה.

 

טיעוני הצדדים

 

2. לטענת המבקשת, יש להטיל ערובה מן הטעם שהמדובר בתביעת סרק שסיכוייה קלושים. הוסיף המבקשת וטענה כי סיכויי הגביה של הוצאות המשפט הינם נמוכים, לאור העובדה שהמשיב הינו אזרח זר, השוהה בישראל באופן בלתי חוקי והמשולל נכסים בישראל. לפיכך, ככל שהתביעה תידחה וייפסקו כנגד המשיב הוצאות, לא יהיה לו מאין להיפרע. המבקשת ציינה כי הכלל הוא כי במקרה בו התובע הינו תושב חוץ ייטה בית המשפט לחייבו בהפקדת ערובה.

 

3. מנגד, טענו המשיב, כי סיכויי התביעה טובים, נוכח העובדה כי המדובר בתביעה לתשלום זכויות קוגנטיות, וכי עוניו אינו בו כדי להוות עילה למנוע ממנו את נגישותו לערכאות.

 

דיון והכרעה

 

4. בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן- תקנות בית הדין לעבודה) לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1983, (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. עם זאת, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים המתאימים, ניתן לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנה זו מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 [דב"ע (ארצי) נד/189–9 דניאל סוסנוביק – מנחם מאור, (22.8.1994); דב"ע (ארצי) נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996)].

 

5. בבואו של בית הדין להכריע בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו, לא להיגרר להליכי סרק ושלא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.

 

6.ההלכה המנחה בסוגיית הפקדת ערובה נקבעה בע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (ניתן ביום 16.7.03, פורסם במאגרים האלקטרוניים), שם נקבע, בהקשר הצריך לעניינו, כי עצם היותו של בעל דין תושב זר, אין בו, לכשעצמו, טעם לחייבו בהפקדת ערובה. במקרה שכזה, יש לברר תחילה האם העובד הזר נמנה על תושבי המדינה החתומה על אמנת האג וככל שנמצא כי כך הדבר - יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל; במידה ואין הוא נמנה על תושבי המדינה החתומה על אמנת האג– יהיה המעסיק חייב בהוכחת אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; יגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>