ד"מ 68361-03-16

ביום 31.3.2016 הגישה התובעת תביעתה כנגד הנתבעת בגין שחרור פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

ביום 8.6.2016 התקיים דיון בתיק.

בתחילת הדיון הציגה ב"כ התובעת לבית הדין אישור מסירה, כי כתב התביעה וההזמנה לדיון נמסרו כדין.

על פי המלצת בית הדין – ב"כ התובעת לא ביקשה שבית הדין יתן פסק דין בהעדר הנתבעת, אלא ביקשה הוצאות בגין הדיון ואף התחייבה לפנות ליועץ המשפטי של הנתבעת על מנת לבדוק מדוע כספי הפיצויים לא שוחררו לטובת התובעת.

ביום 14.7.2016 שלחה ב"כ התובעת עדכון ובקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

ב"כ התובעת עדכנה במסגרת הבקשה את בית הדין, כי היא ניסתה ליצור קשר עם הנתבעת ואף שלחה לה עותק מההחלטה מיום 8.6.2016, אך לא התקבלה כל תגובה.

בית הדין בהחלטתו מיום 14.7.2016 קבע כי על הנתבעת להגיב לבקשה, וזאת עד ליום 10.9.2016.

על אף חלוף המועד – לא התקבלה תגובת הנתבעת.

אשר על כן –בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת ומאחר והנתבעת לא התייצבה לדיון שנקבע בבית הדין ביום 8.6.2016 ואף לא פעלה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 14.7.2016 , ולאור האמור בתביעה ודברי התובעת בפניי בדיון מיום 8.6.2016 - הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 19,550 ש"ח כפיצויי פיטורים.

ככל שהסכום במלואו או חלק ממנו צבור בקרנות, על הנתבעת לשחרר לזכות התובעת את הכספים שבקרן ולהשלים את ההפרש בין הסכום שנפסק לסכום שנצבר ושוחרר, במידה וקיים.

כמו כן , על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי הלנה בסך 10,000 ש"ח.