ד"מ 54831-01-14.03

1.לפניי תביעה לתשלום הפרשי שכר ופיצוי בגין אי עריכת שימוע.

2.        במסגרת הדיון שהתקיים ביום 2.12.14 הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

"אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין, ללא נימוקים. אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק בין 0 ₪ ל – 5,000 ₪, הכל בהסתמך על כתבי בי – דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום ללא צורך בשמיעת עדויות.

הנתבעת תמציא לתיק בית הדין תוך 3 ימים מהיום, את תלושי השכר של החודשים ינואר 2013 ומרץ 2013 כולל כרטיסי נוכחות של אותם חודשים.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענה כלפי משנהו בגין תקופה העבודה וסיומה".

להודעה זו של ב"כ הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

3.        לפיכך, לאור הסכמת ב"כ הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, (לרבות זה שהוגש לאחר הדיון), ולאחר ששמעתי את הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין לעבודה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 2,000 ₪ .

הסכום הנקוב לעיל ישולם לתובע תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

           בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

4.הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלתו.

5.        מזכירות בית הדין תשלח פסק הדין לצדדים בדואר, כמקובל.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ה, (03 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.