ד"מ 53410-12-13

בפניי תביעתה של התובעת לקבלת תשלומים שונים הנובעים מעבודתה אצל הנתבעות ומאופן סיומה. 

העובדות הצריכות לעניין

1. התובעת עבדה אצל שתי הנתבעות (אם ובתה) בעבודות משק בית. אצל הנתבעת 1 – האם - החלה לעבוד בחודש מאי 2010 ועד ליום 23.09.13, אז פוטרה, לטענתה. היקף משרתה היה 4 שעות שבועיות בשכר של 40 ₪ לשעה; ואצל הבת - החל מחודש יולי 2010 ועד ליום 24.09.13 באותו היקף משרה ובאותו שכר שעתי. שכרה שולם ע"י שתי הנתבעות במזומן.

2. לטענתה, לא קיבלה במהלך עבודתה דמי הבראה או ימי חופשה ולכן פנתה בשלהי חודש ספטמבר 2013 לעמותת קו לעובד בבקשה לדעת את זכויותיה. לדבריה, כאשר הביאה מידע זה בפני הנתבעות, הן פיטרו אותה, בהיותה בהיריון והסכימו לשלם לה סך של 4,000 ₪ בלבד (סעיף 12 לכתב התביעה).

3. לאור האמור לעיל, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע לידי הסכמות, הגישה התובעת תביעה זו, בה היא תובעת, בין היתר, תשלומים שונים הנובעים מטענתה כי פוטרה בהיריון.

4. הנתבעות הכחישו את טענות התובעת והקדימו וטענו כי מדובר בעובדת שהציגה בפניהם מצג שווא, לפיו היא רשאית לעבוד בעבודות משק בית, דבר שהסתבר כלא נכון.

5. ביחס לנסיבות סיום העסקתה, טענו הנתבעות, כי ביום 23.09.13 היא התייצבה לעבודה בפעם האחרונה, אז הודיעה להן כי קשה לה לעבוד וכי לא תחזור לעבודה, ואף הבטיחה כי תשלח עובדת אחרת במקומה. מאז, לטענתן, נעלמו עקבותיה.

6. לעניין שכרה, טענו הנתבעות כי התשלום השעתי בסך 40 ₪ כלל 22 ₪ בגין שכר עבודה ו- 18 ₪ בגין זכויות סוציאליות (סעיף 12 לכתב ההגנה). כאמור, הנתבעות דחו את הטענה כי פיטרו את התובעת וטענו כי הן זכאיות לקיזוז דמי הודעה מוקדמת מכל סכום שייפסק לטובת התובעת, ככל שייפסק.

7. ביום 08.06.15 התקיים בפניי דיון הוכחות, במהלכו העידו התובעת ושתי הנתבעות.