ד"מ 52974-02-16

לפני בקשה להגשת כתב תשובה לכתב ההגנה. התביעה הנה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. בין היתר נטען בכתב התביעה כי הרקע לפיטורים הם טענות שקריות לחוסרים בהפקדות שנמצאו בקופת התחנה. כמו כן נטען כי קיים לתובע רצף זכויות בגין תקופת העסקתו באותו מקום על ידי מעסיקים קודמים.

בכתב ההגנה מובא פירוט של נסיבות נטענות אלה, לפיהן הליך הפיטורים היה קשור לחוסרים באותן הפקדות. כמו כן נטען כי אין הנתבעת חייבת בחובות מעסיקיו הקודמים של התובע מנימוקים שונים ובהם הטענה כי בוצע לו גמר חשבון ממעסיקים אלו וכי רק בתנאי זה התאפשרה העסקתו לכתחילה.

התובע טוען כי בכתב ההגנה הובאו "עובדות מופרכות וטענות בלתי צפויות שלא קיבלו מענה בכתב התביעה". כן נטען כי כתב ההגנה מפורט וכולל נספחים רבים ומן הראוי לאפשר לתובע להעמיד את העובדות על דיוקן.

בטיוטת כתב התשובה שהוגשה ישנה התייחסות לטענות שעלו במסגרת כתב ההגנה:

אשר לטענה בדבר חוסרים בקופה והפרת נהלים מפורטות הכחשות וכפירות שונות כגון אי התאמה בזמנים הנטענים בכתב ההגנה, היעדר יכולת לפקח על הפקדות הכסף וכן טענה לפיה המנהל מטעם הנתבעת עשה לעצמו כשיטה לפטר עובדים בטענות אלו על לא עוול בכפם ממניעים פסולים.

אשר לטענה כי נערך לתובע גמר חשבון עם מעסיקו הקודם וכי הציג מכתב פיטורים בפני הנתבעת, הציג ראיות לכך שמעסיקו הקודם שילם לו במזומן וכן היה מודע לכך שהתנאי להעסקתו הנו גמר חשבון כאמור- מובאות הכחשות שונות.

הנתבעת מתנגדת לבקשה להגשת כתב תשובה. לטענתה לא עלו בכתב ההגנה כל טענות בלתי צפויות וכתב תשובה אינו המקום לעריכת מקצה שיפורים לכתב התביעה. לטענתה היה על הנתבעת להרחיב בעניין זה כבר בכתב התביעה. מכל מקום אין מדובר בטענות לא צפויות שכן הן מתייחסות במפורש לטענות שעלו בכתב התביעה עצמו.

לאחר עיון בתגובות אני סבור שהדין עם הנתבעת ואין לאפשר את הגשת כתב התשובה. בפתח הדברים אבהיר כי נבצר ממני להבין מדוע על בעל דין להתנגד להגשת כתב תשובה. לדידי, האינטרס של כל הצדדים צריך להיות קבלת תמונה כוללת וממצה באשר לכל הטענות בשלב מוקדם ככל הניתן של ההליך והגשת כתב תשובה מאפשרת זאת ומקלה על הבהרת התמונה.