ד"מ 51637-10-14

1.לביה"ד הוגשה תביעת הגב' נילי רוסו בגין הפרשי שכר על עמלות אשר לטענתה מגיעות לה וכן תביעה להלנת שכר או הפרשי שכר.

2.הנתבעת טענה כי לתובעת שולם מלוא השכר לרבות העמלות וכי דין התביעה להידחות. כמו כן טענה הנתבעת כי אין לחייבה בהלנה בהפרשי הצמדה במידה ויוחלט כי היא זכאית להפרש בשל חלוף הזמן מסיום העסקתה 9/10.

3.מאחר והצדדים לא הגיעו להסדר במסגרת הדיון לגישור, התקיים דיון בפני ולאחר שמיעת הצדדים הוחלט על ניהול הוכחות באופן מידיי ונשמעו בפני עדות התובעת ועדות מנהל הנתבעת מר דורון כהן.

4.עלה מהעדויות כי התובעת הועסקה ע"י הנתבעת מתאריך 23.9.10 ועד ליום 30.9.10 במסגרת תערוכת רהיטים שהתקיימה בגני התערוכה בת"א בדוכנים שהעמידה הנתבעת. עוד עלה מהעדויות כי בטרם החלה בעבודתה סוכם כי תקבל שכר נטו של 25 ₪ לשעה.

הצדדים חלוקים באשר להתחייבות מנהלי הנתבעת לגבי שיעור וחישוב העמלות.

התובעת צרפה לכתב התביעה מכתב שקיבלה מהנתבעת מיום 12.10.10 בו פורט אופן חישוב השכר וכן שיעור העמלות שהיא זכאית, נרשם בו באופן מפורש כי לפי הסיכום עם מנהל הנתבעת דורון שהעיד בפני, זכאית התובעת ל- 5% עמלה אשר התחלקה בין כל העובדים שעבדו במסגרת התערוכה. כמו כן פורט באותו מכתב כי הזמנות שבוצעו ובוטלו לא נלקחו בחשבון לעניין העמלה.

התובעת השיבה למכתב זה ביום 17.10.10 ופרטה את שעות העבודה ואת המכירות. מאז אותה התכתבות כתבה התובעת שני מכתבים נוספים לנתבעת והגישה את תביעתה רק בחלוף 4 שנים מסיום העבודה.

5.מנהל הנתבעת טען, כפי שטען גם במכתבי התשובה כי שילם לתובעת את כל זכויותיה לרבות העמלות וכי אופן החישוב והבנתה את אופן חישוב העמלות עבורה היו שגויים מלכתחילה והיא אינה זכאית לכל יתרת תשלום.

6.לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים בפני והתרשמותי מהעדויות, כמו כן את כתבי הטענות ואת כל המסמכים שצורפו ע"י הצדדים, דין התביעה להידחות כל זאת מהטעמים הבאים:

א.התובעת עבדה סה"כ עבור הנתבעת 41.5 שעות במשך 8 ימי עבודה, בין התאריכים 23.9.10 עד 30.9.10 כמוכרנית.

אמנם לא נחתם מסמך המבהיר את תנאי העסקה, אולם עולה מההתכתבות כי התובעת קיבלה את מלוא שכר עבודתה עבור השעות שביצעה, כפי שאף הודתה בדיון.