ד"מ 47975-01-16

 בהמשך לדיון שהתקיים ביום 26/9/16 ולאחר ששקלתי את עמדות הצדדים בהתייחס לאפשרות לשנות סיווג הליך זה ועיינתי במסמכים שבתיק להלן החלטתי-

לבית הדין נתונה הסמכות להפסיק את הדיון המהיר ולהמשיך לדון בו כתובענה רגילה מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים.

הדיון המהיר נועד לפתור במהירות וביעילות סכסוכים בסכומים מוגבלים ופשוטים במהותם, וזאת בפרוצדורה הדומה בעיקרה להליך של תביעות קטנות בבתי המשפט הכלליים (ראה ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה 2016, פרק 17 עמ' 4 ).

בהליך זה מתעוררת שאלת חבות בעל מניות בעילה של הרמת מסך. בירור שאלה מסוג זה הנו ככלל מורכב באופן יחסי וגם ידוע כי מדובר בעילה הקשה להוכחה. יש גם לתת את הדעת לכך שבמסגרת הליך מהיר לא קנויה זכות ערעור על פסק הדין אלא יש להגיש בקשת רשות ערעור.

לפיכך,אני מורה על שינוי סיווג הליך זה לתביעה רגילה, ונוכח העובדה כי קיים רכיב פיצוי בגין היעדר הודעה על תנאי עבודה המזכירות תסווג את ההליך כסע"ש.

אשר להמשך ההליך, ובשים לב לעובדה כי התובע לא פעל בהתאם להחלטת בית הדין המורה לו להגיש בקשותיו לגילוי מסמכים עד יום 25/10/16 אין לי אלא להסיק כי אין לתובע בקשה מקדמית נוספת בנוגע לגילוי מסמכים. עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי התובע העביר לנתבע 3 תצהיר גילוי מסמכים. לפיכך אני מורה כי תם שלב הבקשות המקדמיות.

אשר לבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע 2, חרף העובדה כי לא הוגשה תגובתו לבקשת התובע אני קובעת כי אין מקום למתן פסק דין בהיעדר הגנה בשלב זה, ואנמק.

תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "פסק דין על יסוד התביעה" קובעת כי:

"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין".

מלשון התקנה עולה כי לבית הדין סמכות לדרוש מהתובע הוכחת תביעתו גם כאשר הנתבע אינו מתגונן מפני התביעה.