החלטה 47640-11-13

1.בפניי בקשה לבטול פס"ד שניתן כנגד הנתבעת ביום 6.7.14 ("פסה"ד").

טוענת הנתבעת כי התייצבה לדיון שהיה קבוע ליום 26.3.14, אז הוברר לה כי הדיון נדחה וכי על התובע לבצע מסירה אישית לנתבעת, ולא עשה כן, כעולה מהודעת ביה"ד מ – 23.3.14. משהתובע לא עשה כן לכן, לא הופיעה ב -6.7.14.

לדרישת התובע לשכר 23 יום, אין התנגדות, שכן נחתם ביניהם הסכם עבודה, הגם שבימי עבודתו הספורים נתפס נוהג שלא ביושר ועל כן, פוטר.

בחישוביו שכח כנראה להוסיף הוצאות, ונותרו הפרשים, שיקבל. מספר פעמים כתבה לו דוא"ל ולא נענתה, גם לא ציין מהי הכתובת להעביר לו את תשלום היתרה.

את הבקשה לא הגיש קודם בשל הפגרה.

2.התובע בעמדתו מ – 28.9.14 טען כי הנתבעת מאשרת טענתו וטוענת לא אמת; חומר שניתן לו לעבודתו הושאר ונגרס על ידו בסיום עבודתו (צרף תמלול ווטסאפ בין הצדדים).

לא הועבר לו תשלום שכרו ורק לאחר תכתובת שונה והפניית הנתבעת להלנה – קיבל חלק משכרו (5,042 ₪ ורק באפריל 2014), כשגם את היתרה לא שילמה והרי בהפקדת חלק מהשכר – יודעת הנתבעת את פרטי חשבונו.

התובע עתר להותיר פסה"ד על כנו.

3.ולהכרעתנו –

א.פסה"ד כאמור בו, ניתן משלא הוגש כתב הגנה. לא היה בפניי אישור מסירה לנתבעת לדיון מ – 6.7.14.

לעניין זה – אין בפניי מענה, גם עתה!

ב.יחד עם זאת, ניתן לראות בבקשה (הגם ללא תצהיר) כ"כתב הגנה" משנטענו בה טענות לגוף התביעה.