ד"מ 43755-03-17

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ועותרת לשמיעת עדותה המוקדמת לא יאוחר מיום 29/3/17 שכן ביום 30/3/17 היא צפויה לצאת את ישראל במסגרת הליך יציאה מרצון.

לבקשה צורף תצהיר וכן העתק כרטיס טיסה.

לבית הדין שיקול דעת נרחב האם להתיר בקשה לשמיעת עדות מוקדמת לאחר הגשת תובענה.

קיים לדעתי טעם לפגם בעובדה כי כרטיס הטיסה התקבל בידי התובעת ביום 14/3/17 ואילו בקשתה הוגשה שבוע לאחר מכן, כך שלצד שכנגד נותר שבוע בלבד להתכונן לדיון.

כך גם יש להניח כי עניין הטיסה הצפויה לא בא כהפתעה שהרי קדמה לכך פנייה לרשויות בבקשה ליציאה מרצון. על כן מדובר בהליך שהחל עוד לפני יום 14/3/17.

מן הראוי נוכח חובתו של תובע לפעול בתום לב, כי בקשה מסוג זה תוגש מיד עת אותו תובע פותח בהליכים מול הרשויות לשם יציאה מרצון, ולא ברגע האחרון.

ברם, חרף מחדל דיוני זה, אני סבורה שיש לקבל את הבקשה. זאת הן נוכח חשיבות זכות הגישה לערכאות שעשויה להיפגע אם תידחה הבקשה, והן משום שמדובר בהליך של דיון מהיר בו מקובל להורות על הגשת כתב הגנה בתוך 15 ימים ממועד קבלת התביעה (מחצית התקופה לעומת סכסוך עבודה רגיל). על כן פרק זמן של שבוע לצורך הכנה לדיון הוא אמנם קצר, אך מנגד אין מדובר בפגיעה בלתי מידתית באופן שיצדיק דחיית הבקשה.

עדותה המוקדמת של התובעת תישמע לפניי ביום 29/3/17 בשעה 14.00.

התובעת תדאג לזימון מתורגמן בלתי תלוי.

כתב תביעה, בקשת התובעת, תצהיר העדות והחלטה זו יומצאו לנתבעת במסירה אישית עד היום בשעה 13.00.

הודעה על ביצוע מסירה תוגש עד 26/3/17 שאם לא כן עשוי בית הדין לבטל הדיון.

ככל שלא יוגש בתוך 30 יום לאחר הדיון אשור רשמי המלמד על יציאת התובעת מישראל עשוי בית הדין להורות על מחיקת ההליך או חיוב התובעת בהוצאות משמעותיות לרבות לטובת אוצר המדינה.

באחריות התובעת להמציא לבא כוחה את המסמכים הנדרשים ולא תישמע טענה כי נדרש צו לרשויות ההגירה לצורך כך.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ז, (22 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.